שיגור מזל”ט לשטח ישראל והקמת כוח משימה רפואי -המסרים של החיזבאללה
משבר הקורונה
בזמן שבישראל סיכמו הסכם פוליטי חדש שישיב את בנימין נתניהו לכס ראש הממשלה, ומינוי בני גנץ ליו”ר הכנסת , חיזבאללה מתעקש לפקוח עין על מה שקשור לצעד זה, שאינו מוגבל למדיניות הפנים של ישראל. כאשר ישראל מגיעה להסכמה פוליטית משמעותית מסוג זה בתוכה, המשמעות היא שהיא מנסה להימנע מאסונות שהשבר שיצמח עלול לפגוע בה מבפנים, אם הרשות השופטת תעבור לחקירה ותמצה את הדין נגד נתניהו עד תום .
משבר הקורונה היה הזדמנות עבור הישראלים ללכת להסדר פוליטי נרחב כזה שלא היה רחוק מדעתו של בית המשפט. בהכרח היא תהיה נוכחת בעקבותיה, אחרי קורונה, לא משנה כמה זמן ייקח. הסדר פוליטי פנימי מסוג זה פותח לעתים קרובות את הדרך להסלמה מסיבית, בין אם נגד הפלסטינים ובין אם כנגד אחרים. לא ניתן לשלול את התפרצותה של מלחמה כלשהי שיכולה ישראל לנהל כדי להיחלץ ממשברים פנימיים .
איום במלחמה
כמובן שהכול נדחה עכשיו, כדי להתמודד במשבר הקורונה והשלכותיו. אבל בהכרח, יהיו התפתחויות גדולות. התקשורת הישראלית לא מפסיקה להזהיר את החיזבאללה שצפויה מלחמה גדולה. לרוב זהו עניין של סתם הפחדות וחיפוש אחר פשרות. זה לא שולל את האפשרות שמשברים פוליטיים גדולים גוררים בעקבותיהם מלחמה.
לעומת זאת, החיזבאללה עוקב מקרוב, דואג היטב להעברת מסרים פוליטיים, שהאחרון שבהם היתה חדירת מזל”ט של החיזבאללה לשמי ישראל והפלתו ע”י הכוחות הישראליים, תוך שישראל מגדירה את האירוע כהפרה מסוכנת של הריבונות שלה .
ארבע מסרים
החיזבאללה יודע שהמהלך הזה לא יגרור בעקבותיו מלחמה. המשחק נותר בין הכללים שנקבעו שאינם מונעים העברת מסרים רב כיוונית:
*- ראשית, בכיוון של ישראל לומר שהוא לא מודע למה שקורה בשורות החיזבאללה , וכי הארגון מוכן לכל התפתחות שעלולה להתרחש פתאום.
*- שנית, לקהילה הבינלאומית בדבר הצורך להפחית את הלחץ עליו והסנקציות שהוטלו עליו.
*- שלישית, למדינת לבנון היא אומרת שהיא מסוגלת לעמוד בקצב האירועים וההתפתחויות ולהשיג את מבוקשה בזמן של שלום ובזמן מלחמה. מה גם שמבצע שיגור המזל”ט לשמי ישראל פותח מחדש את הדיון הפוליטי בלבנון, כמו: מי רשאי להחליט על שלום או להחליט לצאת למלחמה?
*- אולם המסר החשוב ביותר הוא הרביעי: חיזבאללה רוצה ליידע את הקהל שלו כי הוא אינו נרתע מלהתעמת עם האויב הישראלי, למרות המשברים, הלחצים הכלכליים והסנקציות הכלכליות. החיזבאללה מחשיב את מבצע שיגור המזל”ט לשמי ישראל במסגרת התגובות הפוליטיות העקיפות לרצח קאסים סולימאני ושחרורו של עאמר אל-פחורי .
מסרים לא אובדניים
מסר זה אינו רחוק ממסרים רבים שהחיזבאללה רצה להעביר באמצעות חשיפת תכניתה להתמודדות עם משבר הקורונה , והודעתה על פריסת צבא מתנדבים רפואיים, להתמודדות עם המשבר, והצטיידות בבתי חולים שדה למקרה חירום כלשהו, או התפשטות המגיפה באופן שלבנון לא יכולה להתמודד אתו.
החיזבאללה מתמודד עם משבר הקורונה כאילו הייתה מלחמת הישרדות. היא מכינה תכניות יזומות להתמודדות במגפה במחנות הפליטים ועבור הלבנונים המוטרדים בנושא וזאת כדי להדגיש את דמותה ההומנית והרפואית. התכנית להתמודדות נגד הקורונה באה בתגובה להאשמות והקמפיינים נגד הארגון המואשם שהוא רק מגייס לוחמים שחוצים גבולות. זה גם נותן לחיזבאללה הזדמנות לצאת עם הטבות לכל תושבי לבנון, במיוחד הטבות כספיות, כלכליות, פוליטיות ובריאותיות .
בכך הוא יוצא מהדימוי האובדני שלו, בין שהוא תומך או דוחה את האופציה לפנות לקרן המטבע הבינלאומית. הסכמה או התנגדות לפיקוח על ההון כפי שדרשה קרן המטבע. הימנעות מהתמודדות עם משבר כלכלי יכול לבנות לארגון תדמית חדשה בתחום ההומניטרי והרפואי בו הוא יכול להוכיח את כוחו ויכולותיו. גם בתחומים אלה יש צורך להראות את עודף הכוח, החדשנות, ההתארגנות, והתפתחות היכולות להמשיך ולשרוד.
