הקורונה האיראנית – הקריקטורה השבועית של עידית מתוך אלעַרַבּ, לונדון

הקורונה האיראנית – הקריקטורה השבועית של עידית מתוך אלעַרַבּ العرب, לונדון

“דור הייאוש” – גִ’יל אליַאְס جيل اليأس, כך מכנה עיתונאי לבנוני את הדור הצעיר באיראן. הצעירים לא הרוויחו דבר מהמהפכה האסלאמית.
“חטפו” להם את המדינה לפני למעלה מארבעים שנה. נותרו להם עתה רק תסכול, אבטלה ופחד.
הם התייאשו אפילו מההבטחות של הרפורמיסטים להנהיג שינויים.
הדור הצעיר מצביע ברגליים. אחוזי ההצבעה בבחירות לפרלמנט באיראן היו נמוכים מתמיד: רק 42%.
המנהיג הרוחני של איראן, עלי ח’אמנהאי מצא תירוץ למיעוט הבוחרים והוא נגיף הקורונה.
האנשים הסתגרו בבתיהם מחשש להידבקות. זו מזימה – مؤامرة – מֻאַאמַרַה- שנועדה להרחיק את האיראנים מהקלפי ולמנוע מהם לקיים חובה דתית – واجب ديني – -וַאגִ’בּ דִינִי, שהיא להצביע בבחירות.
ממשיך העיתונאי ואומר: למראית עין אלה בחירות דמוקרטיות. אך, בפועל המשטר מחליט מי יכול להגיש מועמדות ומי לא. אם כך, התוצאות של הבחירות כבר היו ידועות מראש: ניצחון לרדיקלים ולשמרנים, ממש “ניצחון אלוהי”- נַצְר אִלַאהִי – نصر إلهي, כפי שכינה אותו ח’אמנהאי.

ומה בקריקטורה?

מימין המשטר האיראני – א-נִטַ’אם אלאִירַאנִי النظام الإيراني , נראה כווירוס קורונה ענק.
הוא מחזיק בידו את נגיף הקורונה הקטן והמפוחד.
הנגיף הוא כל כך קטן ממדים ועלוב, לעומת הקורונה האיראנית הגדולה, המאיימת והמזיקה.
אז תגידו, מי מסוכן יותר – הקורונה או הקורונה האיראנית? לדעת הקריקטוריסט יאסר אחמד כמובן…

שאלות וקושיות:
1.מדוע הסתיר המשטר האיראני בהתחלה את מקרי המוות מנגיף הקורונה?
2.האם החרמת הבחירות היא הצהרת “אי אמון” במשטר האיראני?
3.מה עשו למועמדים הרפורמיסטים לפרלמנט האיראני?

תשובות:
1.מדוע הסתיר המשטר האיראני בהתחלה את מקרי המוות מנגיף הקורונה?
השלטונות האיראנים הקפידו לא לחשוף יותר מדי מידע על התפשטות וירוס הקורונה במדינה. הבכירים האיראנים התעקשו שאין מקרים של הידבקות במחלה באיראן. הם חששו שהדבר יפגע בהתנהלות מערכת הבחירות ובהשתפות הציבור. ההידבקות בנגיף החלה בעיר קם قم דרומית לטהראן. זו עיר קדושה לשיעים. אלפי איראנים ועולים לרגל ממדינות אחרות מבקרים בה כל יום. עד מהרה הפכה איראן למדינה השנייה אחרי סין במספר מקרי הפטירה מהנגיף. המדינות השכנות סגרו את מעברי הגבול עם איראן מחשש להידבקות. האם ממשלת איראן התרשלה במניעת התפשטות הקורונה כפי שמאשימים אותה ברשתות החברתיות?

2.האם החרמת הבחירות היא הצהרת “אי אמון” במשטר האיראני?
יש לזכור שאחוזי הצבעה הפעם היו הנמוכים ביותר מאז המהפכה האסלאמית ב 1979. השלטון אף האריך את שעות פתיחת הקלפיות, אך זה לא הוציא את האיראנים מהבתים. למשטר האיראני חשוב להראות כלפי חוץ שיש בחירות דמוקרטיות ושהוא מאפשר לעם להיות מיוצג בפרלמנט. הדבר מחזק את הלגיטימציה שלו להחזיק ברסן השלטון. בנאום הניצחון שלו אומר עלי ח’אמנהאי: הצלחנו להפריך את טענות אויבנו. הם טוענים שיש סתירה בין הדת לחירות ולדמוקרטיה. ואילו הבחירות ברפובליקה האסלאמית הוכיחו שהדת מסתדרת מצוין עם הדמוקרטיה.

3. מה עשו למועמדים הרפורמיסטים לפרלמנט האיראני?
כשבעת אלפים בקשות למועמדות של רפורמיסטים נפסלו באמתלות שונות. נאסר על מאה צירים ב”מועצת השוּרַא” להגיש מועמדותם מחדש בבחירות האחרונות. כך קבעו השלטונות האיראנים מראש מי יוכל להתמודד בבחירות ומי לא. היה ברור שיהיה רוב מוחלט למועמדים של משמרות המהפכה.

קרדיט:הערוץ של עידית