הערכת עבודת מחקר רפואי: באיראן נפגעו יותר מ-18,000 מווירוס הקורונה
התפרסמה עבודת מחקר רפואי שנושאה :
” Estimation of COVID-2019 burden and potential for international dissemination of infection from Iran”
“הערכת הנטל של COVID -2019 והפוטנציאל להפצת זיהום בינלאומית מאיראן”.
להלן תקציר העבודה:
מחלת נגיף ( Coronavirus 2019 (COVID-19 החלה בעיר ווהאן בסין בסוף 2019 והיא ממשיכה להתפשט ברחבי העולם, כאשר מקרים שנדבקו מהיוצאים מסין אושרו ב -28 מדינות (בעת כתיבת המאמר).
במרווח שבין 19 ל 23- בפברואר 2020, איראן דיווחה על 43 המקרים הראשונים עם שמונה מקרי מוות. זוהו שלושה מקרים שנדבקו מאנשים שהגיעו מאיראן, מה שמצביע על נטל מחלות בסיסי במדינה זו מזו שמצביע על מקרים שדווחו. מגיפה גדולה באיראן עשויה לעודד את ההפצה הגלובלית של COVID-19.
ביקשנו להעריך את גודל ההתפרצות של COVID-19 באיראן על סמך ספירת מקרים מיוצאים ידועים וקשרי נסיעות אוויריות בין איראן למדינות אחרות, ולצפות לאן יתכן שזיהומים שמקורם באיראן יתפשטו לשלב הבא. הערכנו את קישוריות הקשר בין איראן למדינות אחרות תוך שימוש בנתונים הבינלאומיים של איגוד התובלה האווירית (IATA). השתמשנו בשיטות של Fraser et al. להעריך את גודל המגיפה העומדת בבסיס שתביא למצב שנצפה במקרים באיחוד האמירויות, איחוד האמירויות הערביות, לבנון וקנדה. אומדני זמן בסיכון התבססו על גיל מגיפה משוער של 6 שבועות, ואורך נתוני השהייה למבקרים באיראן הנגזרים מארגון התיירות העולמי של האו”ם (UNWTO). הערכנו את הקשר בין חוזק קשרי הנסיעות עם איראן לבין דירוג מדינות היעד במדד הפגיעות של מחלות זיהומיות (IDVI), מדד מאומת שמעריך את יכולתה של מדינה להגיב להתפרצות מחלה זיהומית. ציונים נעים בין 0-1, כאשר ציונים גבוהים יותר משקפים יכולת רבה יותר לנהל התפרצויות זיהומיות.
איחוד האמירויות הערביות, לבנון וקנדה דורגו במקום השלישי, ה -21 וה -31 בהתאמה עבור נפח הטיסות היוצאות מאיראן בפברואר 2019.
הערכנו כי 18,300 (מרווח ביטחון של 95%: 3770 עד 53,470) מקרי COVID-19 היו צריכים להתרחש באיראן, בהנחה של משך התפרצות של כחצי שנה במדינה, כדי לקיים את שלושת המקרים המיוצאים הבינלאומיים המדווחים בעת כתיבתם. התוצאות היו חזקות בהנחות משתנות לגבי מספרי תיקים לא מאובחנים בסוריה, אזרבייג’ן ועיראק. גם אם היו מניחים כי כל המקרים זוהו בוודאות בכל המדינות, גודל ההתפרצות של “המקרה הטוב ביותר” היה משמעותי (1820, 95% CI: 380-5320 מקרים), וגדול בהרבה מאשר ספירת המקרים המדווחים. בהתחשב בכמויות הנסיעות האוויריות הנמוכות למדינות עם מקרים מזוהים של COVID-19 שמקורן באיראן (כמו קנדה), סביר להניח כי איראן חווה כיום מגיפה של COVID-19 בגודל משמעותי כדי שתתרחש יצוא שכזה. זה קשור, הן לבריאות הציבור באיראן עצמה והן בגלל הסבירות הגבוהה להפצה חיצונית של המגיפה למדינות שכנות עם יכולת נמוכה יותר להגיב למגפות של מחלות זיהומיות.
הפרסום המקורי
הערת איש העוסק בתחום : זה מחקר שמתבסס על מספר הנחות סטטיסטיות ויש לקחת את הנושא בערבון מוגבל עקב היותו בעיקר מתמטי ופחות מסתמך על נתונים מהשטח.