מבצעי השפעה ודיסאינפורמציה ברשת האפלה
תקציר מאמר, מאת ד״ר לב טופור והדוקטורנטית פנינה שוקר
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בהיקפה ועצמתה של מלחמת המידע (Information Warfare) בין השחקנים השונים ובעיקר המעצמות הגדולות בזירה הבינלאומית.
תעמולה, פייק ניוז, טכנולוגיות דיפ פייק (Deep Fake) והדלפות מכוונות הפכו לכלי משחק לגיטימיים בידי שחקנים תועלתניים בפוליטיקה הבינלאומית וכמובן גם בפוליטיקה הפנימית. טרולים ובוטים של מעצמות ואפילו ארגוני טרור מפיצים מידע שקרי או כזה שעבר מניפולציה מסוימת ברשתות החברתיות של מתחריהם כדי להשפיע על האוכלוסייה האזרחית, הנרטיב, ובכך על המדיניות אותה הם מעוניינים לשנות. בין הפלטפורמות המקוונות הרבות ישנה פלטפורמה אחת יוצאת דופן והיא הרשת האפלה. הדלפה יכולה להתבצע בכל פלטפורמה, אך הרשת האפלה ייחודית מפני שהיא מאפשרת מידה רבה יותר של פרטיות ואנונימיות ובכך, מגנה בצורה משמעותית על המדליף.
בהקשר זה יש לציין שגם אפליקציות פופולריות כמו טלגרם או סיגנל, אשר לטענת המפתחים שלהן מגנות בצורה נחרצת על פרטיות המשתמשים, יכולות לשמש פלטפורמה דומה להדלפות. לראייה,מדליפים ועיתונאים רבים מתקשרים אלו עם אלו ברשת האפלה ולאחר מכן עוברים להודעות מוצפנות, למשל בטלגרם, לטובת נוחות שימוש שכן שלא כמו הרשת האפלה הדורשת לרוב שימוש דרך מחשב, האפליקציות זמינות 27/7 במכשירים הניידים של המשתמשים.
דבר מעניין נוסף הוא שהדלפות, אשר לרוב מגיעות עם הקשר שלילי, יכולות להיות מאד חיוביות וחיוניות לצד המדליף. במצב בו צד א׳ רוצה לפגוע בצד ב׳, יכול צד א׳ להדליף מידע רגיש שהשיג ושצד ב׳ לא מעוניין בהפצה מטעמים אסטרטגיים. בנוסף, במצב בו צד א׳ רוצה להשפיע על צד ב׳ בצורה מתוחכמת ואין ברשותו מידע להדלפה על צד ב׳, יכול צד א׳ להדליף מידע על עצמו.
המידע המודלף יכול להיות אמתי לחלוטין ולשמש כהתרעה ואזהרה לצד השני, דוגמא טובה היא מדיניות העמימות הגרעינית של ישראל. המידע המודלף יכול להיות גם שקרי לחלוטין ולשמש כהתרעה ואזהרה ועדיין ליצור מצב של עמימות מידע. כך, צד א׳ יכול להפיץ מידע שקרי וצד ב׳ יצטרך לקחת בחשבון את הידיעה החדשה בשיקוליו האסטרטגיים. הדבר דומה למצב בו שודד מגיע לבנק ומאיים על הפקיד עם טוש המוסתר מתחת למעילו. הפקיד מצדו, אינו יודע אם השודד מחזיק באקדח אמתי או לא. כך או כך, הפקיד ככל הנראה לא יהיה מעוניין להסתכן. זוהי למעשה הדלפה לטובת דיסאינפורמציה. בנוסף, צד א׳ יכול תמיד להמציא מידע שקרי על צד ב׳ ולהפיץ אותו, אלו הן למעשה ידיעות כוזבות – פייק ניוז.
אחד המקרים הבולטים ביותר של מבצעי השפעה ומלחמת מידע הוא הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2016 כאשר רוסיה השפיעה וגרמה לכאוס במערכת הבחירות האמריקאית.
הנזק ההיקפי והמערכת הפוליטית המשוסעת בארצות הברית נראים אפילו כיום, כמעט 4 שנים אחרי. מקרה בולט של הדלפה הרשת האפלה הוא הפריצה לוועדה הפדרלית לבחירות בארצות הברית. האקרים גנבו והדליפו לרשת האפלה את אישורי הכניסה של חלק מעובדי הוועדה. באותה השנה האקרים רוסיים השקיעו כמעט מאה אלף דולר בהקמת תשתיות ברשת האפלה כדי להשתמש בהם למבצעי השפעה. בנוסף, האקרים רוסיים הצליחו להשיג גישה ליותר מחצי מיליארד חשבונות אי-מייל באתר האינטרנט הפופולרי ״יאהו״ (Yahoo) וביניהם גם עיתונאים וחברי אופוזיציה אמריקאים. הדברים שימשו את הממשל הרוסי אך האקרים הרוסיים הציעו חלק מהחשבונות למכירה ברשת האפלה. בשנת 2017 הוצעו למכירה ברשת האפלה כארבעים מיליון רשומות של אזרחים אמריקאים תמורת 4 דולרים בלבד, רשומות שיכלו להימכר במחיר גבוה פי כמה וכמה.
הסכום הנמוך שנדרש תמורת המידע מחזק את הסברה שהמדליפים לא באמת ניסו להרוויח מזה אלא קידמו מטרה אסטרטגית או אידיאולוגית זרה. סכום המכירה הנמוך אפילו מרמז על לעג מסוים בין הצד המדליף לצד אשר מידע לגביו הודלף.
ברשת האפלה קיימים 3 סוגים של פלטפורמות הדלפה. ישנן פלטפורמות הדלפה כגון WikiLeaks או SecureDrop בהן מדליפים יכולים להדליף מידע לתקשורת. סוג נוסף הן פלטפורמות אחסון פסיביות בהן יכולים מדליפים לאחסן מידע בצורה אנונימית ולהצביע עליו לאחרים באמצעי תקשורת שונים ובכך לנתק את עצמם מהמידע המאוחסן. הסוג השלישי הוא פלטפורמות סחר בהן יכולים מדליפים, או ״סוחרי מידע״, להציע מידע מסוים למכירה ואפילו כלי סייבר התקפיים. למשל, ביולי 2018 נחשף כי האקר אמריקאי ניסה למכור ברשת האפלה תוכיות רגישות של מל״ט צבאי מסוג MQ-9. פן מעניין נוסף הוא עניין האמינות והאותנטיות. הדלפות ברשת האפלה יכולות להיראות לעיתונאים ואפילו לאנשי מודיעין כהדלפות אמתיות לחלוטין בזמן שאלו שקריות ובכך לפגום בתהליך איסוף המידע של גופי המודיעין השונים. בנוסף, גופי מודיעין רבים מאבדים כסף רב בניסיונות לקנות הדלפות ברשת האפלה כאשר אלו מתבררות כבלוף.
מלחמת המידע הינה פן נוסף של מושג העצמה ביחסים בין המעצמות השונות ושאר השחקנים בזירה הבינלאומית. בעבר מעצמות השתמשו בעיקר בעצמה קשה, למשל בכלי נשק ממשיים. לאחר מכן, עצמה רכה, עצמה כלכלית, סנקציות ואפילו עצמה תרבותית החליפו את העצמה הקשה בחלק מן המקרים. כך, למשל, אם מלחמת העולם השנייה הסתיימה עם פצצה, המלחמה הקרה הסתיימה בין היתר עקב קריסה כלכלית של הצד הסובייטי. כיום, מעצמות רבות משתמשות בעצמת המידע כדי להשפיע על הזירה הבינלאומית לטובתן. מידע זה, בין אם מודלף לתקשורת הרגילה, לרשתות חברתיות, לאינטרנט הרגיל או לרשת האפלה, משמש כפן משלים
למאבקן של מעצמות ושחקנים אחרים בזירה הבינלאומית.
**ברצוני להודות לחבר אנונימי מקהילת התודעה על הערה חשובה בדבר השוואת סוגי תקשורת
אחרים לרשת האפלה.
קרדיט :
*- ד״ר לב טופור הוא עמית מחקר בכיר במרכז לחקר סייבר משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה. *- גב׳ פנינה שוקר היא דוקטורנטית באוניברסיטת בר-אילן ומלגאית ניובאואר במכון למחקרי ביטחון לאומי
(INSS).