רשתות אפלות (Dark Webs): קידום פשע וטרור או קידום זכויות אדם?

תקציר מאמר, מאת ד״ר לב טופור

בקיץ 2018 חשפה מחלקת המשפטים האמריקאית פרטים על מבצע סמוי רחב היקף אשר בוצע כלפי סוחרים ברשת האפלה (Dark Web). במבצע נעצרו 35 סוחרים ושותפיהם לפשע והוחרמו נשקים, סמים, חומרי ארוטיקה ופדופיליה אסורים וחומרים נוספים אשר סחר בהם אסור על-פי חוק.
מחלקת המשפטים האמריקאית תפסה חומרים השווים כולם יחד מעל ל-23.6 מיליון דולר. המבצע הסמוי התבצע ברובו כלפי סוחרים ברשת ה-TOR, הרשת הפופולרית ביותר לשימוש, יותר מ- i2p ויותר מ- Freenet ורשתות אפלות מצומצמות יותר. פלטפורמת ה-TOR, המאפשרת הגנה יעילה מאד על פרטיותם של המשתמשים בה, מאפשרת לפושעים וטרוריסטים להתחבא מאחורי נתיב ארוך של כתובות IP שונות ומשתנות וכמו כן מאחורי הצפנה. הרשת מאפשרת לשמור על אנונימיות, פרטיות ואבטחת מידע.
הבעיה במבצע הסמוי, דוגמה אחת מבין מקרים רבים אחרים, היא אינה העובדה שפושעים ביצעו פשע. זאת ניתן למצוא בכל שכונה מפוקפקת ובכל סמטה חשוכה בעיר, בכל עיר. הבעיה היא שהרשת האפלה TOR הוקמה על-ידי ארצות הברית עצמה, הפרויקט רשום כעמותה ללא מטרת רווח [501(c)3] והרוב המוחלט של כל הפרויקט ממומן משנת 2001 ועד היום על-ידי ארצות הברית
עצמה. כעת נשאלת השאלה, האם ממשלת ארצות הברית עצמה אינה אשמה בכך שהפיצה את רשת ה-TOR מלכתחילה. במידה ולא הייתה מפיצה זאת, אולי מיליוני הדולרים, טונות הסמים ואין ספור כלי הנשק הלא-חוקיים פשוט לא היו נמכרים. מימון הטרור באמצעות רשת הלבנות הון, מכירת סמים והעברות ביטקוין היה נמנע, לפחות בחלקו. בשנת 2001 חתם נשיא ארצות הברית לשעבר
ג׳ורג׳ ווקר בוש על חוק הפטריוט הנחקק בתגובה לפיגועי ה-11 בספטמבר. כך, למעשה, בשנה אחת הכריזה ארצות הברית על מלחמה בטרור ועל קידום הטרור והפשע בעזרת רשת ה-TOR בו זמנית.
רשתות אפלות ובפרט רשת ה-TOR פותחו תחילה לצורכי מודיעין. פעילי מודיעין, מדליפים ועריקים ממדינות בעלות חופש מידע מוגבל וצנזורה נוקשה כגון איראן, צפון קוראיה, טורקיה, רוסיה,ירדן, אתיופיה (ועוד רבות אחרות כמובן) השתמשו ברשת על מנת להעביר מסרים בצורה סמויה ומוצפנת. אכן, ספקי התקשורת (ISPs) וארגוני הביטחון של המדינות הסוררות לא יכלו לראות את
המידע המודלף אך הם יכלו לזהות דפוסי העברת נתונים שלא עלו בקנה אחד עם הרוב המוחלט של דפוסי העברת הנתונים והחיבורים לרשת של המשתמשים הרגילים. כך, איתרו שירותי הביטחון אזורים שלמים בהם קרתה העברת נתונים ותקשורת ״מוזרה״ וחקרו את אלו המתגוררים באזור.
משם, הדרך אל פעילי המודיעין הייתה קצרה. הפתרון האמריקאי היה להציף את העולם כולו ברשת ה-TOR בקריאות לחופש מידע, חופש מצנזורה, הזכות לפרטיות והזכות למנוע מעקב ממשלתי ו/או מסחרי ובכך לקדם למעשה זכויות אדם. בשנת 2015 ארגון Human Rights Watch בירך וקידם את הרשת האפלה וכלי אנונימיות נוספים בטענה שאלו מקדמים זכויות אדם.

דוגמה אחת לקידום זכויות האדם היא ארגון We Fight Censorship (WeFC) אשר מומן וקודם על-ידי האיחוד האירופאי. בשנת 2013 חשף הארגון צו ירדני ממלכתי המטיל הגבלה ומונע גישה למעשה ל-291 אתרי חדשות. הצו, אשר קרא להגביל גישות DNS ולאחר מכן הגבלה של גישות IP פגע למעשה בזכות אזרחי ירדן לחופש המידע. ארגון WeFC פרסם ידיעה זו באתר הרשת האפלה
שלו לצד הנחיות מפורטות המסבירות כיצד להערים על ספקי התקשורת הירדנים ולהיכנס לאתרים המוגבלים בשביל לדעת מה קורה במדינה ובעולם. דוגמה נוספת היא אתר הרשת האפלה RusJustice (РосПравосудие) בו הודלפו מעל ל-50 מיליון מסמכים המכילים מידע על הרשות המחוקקת הרוסית. מידע על שופטים, אנשי פרקליטות, שוטרים, עורכי-דין, ועוד. לטענת מפיצי המידע, הדבר נעשה במטרה לחשוף חוסר צדק במערכת המשפט הרוסית ולקדם זכויות משפטיות,זכויות אדם למעשה, של נאשמים.
כעת, עלינו לחזור לכותרת הכתבה ולשאלה הראשונית- האם הרשת האפלה מקדמת טרור ופשע או זכויות אדם? התשובה לשאלה זו פשוטה, אך ראשית יש לציין שפשעים רבים, פיגועי טרור מסוימים ודברים שליליים אחרים לא היו מתרחשים במידה והרשת האפלה של TOR לא הייתה קיימת. במקביל, פעילי מודיעין היו מתקשים לפעול במדינות סוררות, מדליפים היו מתקשים להדליף ידיעות חשובות וזכויות האדם הבסיסיות של אזרחי מדינות כמו איראן, טורקיה או רוסיה היו נפגמות.
יחד עם זאת, הרשת האפלה לא חידשה שום תופעה מדינית או חברתית, היא פשוט מספקת כלים לקידום הצדדים הטובים והרעים של החברה האנושית. מה פושעים היו עושים ללא הרשת האפלה? ככל הנראה ממשיכים לעסוק בפשע, באמצעים אחרים. מה פעילי זכויות אדם היו עושים ללא הרשת האפלה? ככל הנראה ממשיכים להילחם על זכויותיהם, גם אם הדבר היה קצת פחות נוח מהמצב
הנוכחי.

כפי שנאמר, התשובה פשוטה. רשתות אפלות מוצפות סוכני רשויות חוק, סוסים טרויאניים ממשלתיים, נקודות חולשה מבניות, ושרתי רשת מסוימים הם שרתים ״נגועים״ באמצעי גילוי של רשויות חוק ובפרט מטעם המפתח הראשי- ארצות הברית. כמו כן, אין זה מוגזם לחשוש שכל הפרויקט הזה הוא בעצם מלכודת דבש אחת גדולה של האמריקאים כדי למשוך משתמשים בעייתיים לרשת ובכך לנסות לשלוט בכולם. כך, כאשר לרשויות החוק המפותחות ביותר יש יכולת איתור וניטור, הרשת האפלה היא חיונית ומקדמת זכויות אדם בצורה חד משמעית. המערב הדמוקרטי והליברלי בעל עליונות טכנולוגית ולכן יכול לאתר פשע וטרור אך המדינות הסוררות עדיין לא מסוגלות לאתר מדליפים ופעילי מודיעין בצורה מספקת, לפחות לא בצורה כזו שתדרוש שינוי כיוון עם הרשת האפלה מצד המערב. יתרה מכך, אזרחי המדינות הסוררות נהנים מחופש מידע ואינם מחויבים לצנזורה ולהגבלות החלים עליהם. כעת, רוסיה, צפון קוראיה, איראן ומדינות רבות אחרות פשוט ״מכבות״ את רשת האינטרנט כדי למנוע הדלפות מידע והתארגנויות נגד הממשל, אך זה כבר נושא לכתבה אחרת.

תקציר מאמר, מאת ד״ר לב טופור
Topor, Lev. (2019). “Dark and Deep Webs- Liberty or Abuse.” International Journal of Cyber
Warfare and Terrorism 9(2),
https://www.igi-global.com/article/dark-and-deep-webs-liberty-or-abuse/231640

ביוגרפיה קצרה: ד״ר לב טופור הוא עמית מחקר בכיר במרכז לחקר סייבר משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה.
תחומי מחקרו העיקריים כוללים אנטישמיות, פוליטיקה, יחב״ל וסייבר ומבצעי תעמולה והשפעה
במרחב הסייבר ובפרט ברשת האפלה. ד״ר טופור חוקר גם טרור, הונאה, התחזות, ופעילויות
קיצוניות אחרות במרחב הסייבר. מאמריו ומחקריו הוצגו בכנסים ברחבי העולם ובישראל.