מאחורי הקלעים של ההכנות לתקיפה באיראן ב-2012-תחקיר ה-“ניו יורק טיימס”

אם לאיראן תגיע לפצצת אטום הם צריכים לשלוח לגבי אשכנזי ולבני גנץ פרחים !!!!

תחקיר “ביבי-סיטינג” ומל”טים ישראליים באזרבייג’אן מגלה : מאחורי הקלעים של ההכנות לתקיפה באיראן ב-2012

לוויינים אמריקאיים תיעדו מטוסי ריגול ישראליים יוצאים מאזרבייג’אן לאיראן ■ שר ההגנה של ארה”ב הציג לברק ניסוי שבו הושמד דגם בגודל טבעי של מתקן גרעיני איראני ■ ובכירים אמריקאים נשלחו לביקורים תכופים בישראל כדי למנוע מראש הממשלה להורות על תקיפה ■ נתניהו: ההכנות לא היו בלוף, אם היה לי רוב הייתי עושה את זה 

תחקיר “ניו יורק טיימס”, שכלל ראיונות עם בכירים אמריקאים, ישראלים ואירופים בעבר ובהווה, מגלה עד כמה הייתה ישראל קרובה לתקיפה באיראן ב-2012, וכיצד נערך לכך ממשל אובמה. כך הושמד דגם בגודל טבעי של מתקן גרעיני איראני כדי לשכנע את ישראל במחויבות של ארה”ב לסיכול תוכנית הגרעין האיראנית, וכך תיעדו לוויינים אמריקאים מטוסי ריגול ישראליים, ששוגרו מבסיס באזרבייג’אן לאיראן.
בין המרואיינים לתחקיר, שערכו רונן ברגמן ומארק מאזטי, היה ראש הממשלה בנימין נתניהו. במפגש במשרדו בירושלים בחודש שעבר לא נשמע נתניהו מודאג מהצהרותיו של דונלד טראמפ על מפגש אפשרי עם נשיא איראן, חסן רוחאני, שנתפסות כנסיגה מהקו הנוקשה שנקט כלפי טהראן. נתניהו מודה כי קיימת אפשרות שטראמפ, כמו אובמה לפניו, יבקש להשיג הסכם בעניין תכנית הגרעין האיראנית כדי להימנע ממלחמה. “אבל הפעם”, הוא אומר, “היכולת שלנו להשפיע תהיה הרבה יותר גדולה”.
נתניהו החל את כהונתו השנייה כראש ממשלת ישראל חודשים ספורים לאחר שברק אובמה נכנס לבית הלבן. אף שהיחסים בין שני המנהיגים החלו ברגל שמאל, בכירים אמריקאים וישראלים נפגשו לעתים קרובות פנים אל פנים, ולעתים קרובות עוד יותר בוועידות וידאו מוצפנות. בראש סדר היום ניצב מתקן גרעיני חשאי שבנו האיראנים בתוך הר, לא הרחק מהעיר קום. את המפעל להעשרת דלק גרעיני בפורדו חשף באפריל 2008 מקור שעבד עבור המודיעין הבריטי, וזה העביר פרטים בסיסיים על המתקן לשירותי המודיעין הישראליים והאמריקאיים. שלא כמו המפעל בנתאנז, פורדו היה קטן מכדי לייצר דלק גרעיני לשימוש השוק האזרחי, ולכן היה סביר להניח שהוא נועד לייצור נשק גרעיני.

הבכירים בישראל ובארה”ב נאלצו להכיר בכך שהפעולות החשאיות שהיו אמורות לחבל בתכנית הגרעין האיראנית לא הצליחו לעצור אותה. נקודת ההשקפה הישראלית, כפי שהציג אותה שר הביטחון אהוד ברק, הייתה פשוטה יחסית: לעולם הלך ואזל הזמן עד שאיראן תיכנס למה שכינה “מרחב החסינות” – אז התכנית הגרעינית תהיה כה מתקדמת וכה מוגנת, עד שההשפעה של תקיפה תהיה קטנה מכדי להצדיק את הסיכון הכרוך בה. ארה”ב, שלה פצצות שיכולות לחדור עמוק לתוך מתקנים תת-קרקעיים, תוכל להרשות לעצמה להמתין לפני שתתקוף. אך לישראל, טען ברק, אין המותרות האלה; אם היא תצטרך לתקוף לבדה, יהיה עליה לעשות זאת בהקדם. “ברק אמר לנו ‘אנחנו לא יכולים לעשות את מה שאתם יכולים, לכן אנחנו צריכים לעשות את זה מוקדם יותר'”, אומר דניס רוס, שהיה אחראי למדיניות לגבי איראן במועצה לביטחון בתקופת כהונתו הראשונה של אובמה. “אנחנו פירשנו את דבריו כניסיון להפעיל עלינו לחצים”.
באותה תקופה התקיים מצעד של בכירים אמריקאים, שבאו לישראל בניסיון להקל בלחץ ולשכנע את נתניהו וברק שארה”ב מתייחסת לבעיה ברצינות ושאיראן איננה קרובה לייצור פצצה. “המסר שלנו היה ‘אנחנו מבינים את הדאגות שלכם. בבקשה, אל תפעלו בפזיזות ואל תפתחו במלחמה, כי אתם ודאי תרצו שניכנס אחריכם'”, אמרה ונדי שרמן, בכירה במשרד החוץ בתקופת אובמה. ראשון הבכירים היה שר ההגנה רוברט גייטס, שהגיע לישראל ביולי 2009, שבועות ספורים אחרי ש”המהפכה הירוקה” הוציאה אלפי מפגינים לרחובות טהראן. הממשלה האיראנית נראתה רעועה, ונתניהו אמר לגייטס כי הוא משוכנע שהתקפה על איראן לא רק תעכב את תוכנית הגרעין שלה אלא אף תעודד את מתנגדי המשטר השנוא להפילו. גייטס כתב בזיכרונותיו כי נתניהו העריך שהתגובה האיראנית להתקפה תהיה מוגבלת. שר ההגנה הדף את הלחצים.
אובמה התייחס ברצינות רבה לאפשרות של התקפה ישראלית פתאומית. לווייני ריגול אמריקאים עקבו אחרי מל”טים ישראליים ששוגרו מבסיסים באזרבייג’אן וטסו דרומה מעל לגבול עם איראן. המל”טים צילמו תמונות רבות של האתרים הגרעיניים האיראניים, ובדקו אם ההגנה האווירית האיראנית גילתה אותם. קצינים אמריקאים בכירים ניסו לנחש אם הישראלים יבחרו לתקוף בימי החודש שבהם יש יותר או פחות אור, או בתקופה בשנה שבה סופות חול מתרחשות באופן פחות או יותר קבוע. האסטרטגים הצבאיים ערכו תמרונים כדי לחזות כיצד איראן תגיב להתקפה ישראלית, וכיצד תצטרך ארה”ב לפעול בתגובה לכך: האם האיראנים יניחו שכל התקפה ישראלית קיבלה את ברכת ארה”ב ויתקפו את הצבא האמריקאי במזרח התיכון? תוצאות התחזיות האלה היו קודרות: התקפות ישראליות יביאו לעיכובים שוליים בלבד בתכנית הגרעין האיראנית, וארה”ב תסתבך במלחמה נוספת במזרח התיכון.
הבית הלבן החליט בסופו של דבר שארה”ב לא תצטרף להתקפת מנע, ושאם ישראל תפתח בהתקפה כזאת הפנטגון לא ישתתף במבצע, אך גם לא יעמוד בדרכה. במקביל, ובשקט, אובמה הורה לתגבר את הנוכחות הצבאית האמריקאית במפרץ הפרסי. קבוצת תקיפה של נושאת מטוסים ומשחתות עם מערכות Aegis להגנה מפני טילים בליסטיים עברה דרך מצרי הורמוז; מטוסי F-22 הגיעו לאיחוד האמירויות וסוללות טילי פטריוט נשלחו למדינה ולבעלות ברית אחרות של ארה”ב במפרץ. הפנטגון ייחס חלק מההיערכות למלחמות בעיראק ובאפגניסטאן. “לא רצינו שהישראלים יטעו ויחשבו שזהו אור ירוק”, אמר אחד הבכירים בממשל אובמה.

בנובמבר 2010 נפגשו נתניהו וברק בחשאי עם ראשי מערכת הביטחון של ישראל במפקדת המוסד כדי לדון בתכנית להתקפה על איראן, שהכנתה הושלמה זמן קצר לפני כן. לדברי ברק, בשיחה התגלעו עד מהרה חילוקי דעות, כי הרמטכ”ל גבי אשכנזי אמר שעל אף ההתקדמות הגדולה בשיקומו, צה”ל עוד לא הגיע לסף של “יכולת מבצעית”. הודעת אשכנזי הוציאה את האוויר ממפרשי האופטימיות שעוררה תוכנית ההתקפה. “מהרגע שבו אמר כי אין יכולת מבצעית, לא הייתה יותר ברירה”, נזכר כעת ברק. “תאורטית, אפשר לפטר אותו אם רוצים, אבל אי אפשר לומר ‘בואו נפעל'”.
מתנגד בולט אחר היה ראש המוסד מאיר דגן, שהוביל את המאבק החשאי של ישראל באיראן ושהמוניטין שלו כנץ לא היה מוטל בספק. גם ראש השב”כ יובל דיסקין התנגד לתקיפה. לנתניהו ולברק, אמר דיסקין, אין סמכות לצאת למלחמה בלי אישור הממשלה.

ראש ממשלת ישראל התחיל לחשוד יותר ויותר ביועציו הבכירים. כעת הוא מאשים את דגן בהדלפת תוכנית ההתקפה ל-CIA “במטרה לשבש אותה”. מבחינת נתניהו, זו היתה בגידה “שפשוט לא תעלה על הדעת”. בתוך שנה דגן, אשכנזי, דיסקין ויועצו של נתניהו, עוזי ארד, לא היו עוד בתפקידיהם. אבל אם נתניהו קיווה שהאנשים שבחר בקפידה יהיו צייתנים יותר, הוא התאכזב בתוך זמן קצר. להתקפה התנגדו גם רבים משרי הממשלה וגם בני גנץ, שהחליף את אשכנזי. “אפילו אלה שלא ראו את המידע המודיעיני הבינו שזה יהיה עניין מסובך מאוד, ושאם ניקח בחשבון את השפעתו על מדינות אחרות, זה גם עניין אסטרטגי ממדרגה ראשונה”, אומר גנץ.

ללחציו הבלתי פוסקים של נתניהו על אובמה היו תוצאות לא מכוונות. הנשיא האמריקאי, שהיה לו מידע מוגבל על מה שהישראלים עלולים לעשות, הגביר בדחיפות את רדיפתו אחר יוזמה חדשה: משא ומתן חשאי עם איראן. “האם הלחץ הישראלי השפיע על החלטתנו לפתוח בשיחות?”, אומר רוס. “ללא כל ספק. הישראלים עמדו לפתוח בפעולה צבאית אלא אם כן נצליח לעשות משהו שישנה את המשוואה”. אובמה החליט להשאיר את הישראלים – ולמעשה את כל בעלות בריתה של ארה”ב – באפלה. אבל באמצע 2012, בערך כשהשיחות בין בכירים אמריקאים ואיראנים הפכו רציניות, נודע למודיעין הישראלי על הדיונים החשאיים והוא דיווח עליהם לנתניהו.

“אני חייב לומר כי כשנודע לי שמתקיימות שיחות כאלה לא הייתי מופתע”, אומר נתניהו. “במהלך מסע הבחירות לנשיאות, אובמה אמר שהוא רוצה להגיע להסכמים עם איראן ועם קובה. זו היתה נטייתו המוקדמת המוצהרת”. נתניהו סבור כי הידיעה שישראל ערוכה לתקיפה גרמה לאמריקאים להחריף את הסנקציות על איראן. ואולם, בכיר במודיעין כי ההכנות של נתניהו לתקיפה פעלו נגדו, בכך שדחפו את אובמה למשא ומתן עם איראן. “בכך שפעל כפי שפעל, הוא קידם את ה
הסכם שנגדו נלחם אחר כך”, אומר הבכיר
בקיץ 2012 איתרו לווייני ריגול אמריקאים קבוצות של מטוסי קרב ישראליים, שערכו מה שנראה כהכנות מוקדמות להתקפה. במשך יותר משנה לפני כן הזהירו מנהיגים ישראלים את וושינגטון שהם עשויים לתקוף מתקני גרעין איראניים, ושבמקרה כזה ייתנו לארה”ב התראה קצרה בלבד, כך שלא תוכל לעצור אותם. בכיר ביטחוני ישראלי אמר כי רק באותה תקופה הבין שנתניהו רציני בנוגע לתקיפה.

באותם חודשים נוצר מתח בין ישראל לבין ארה”ב. בדצמבר 2011 נפגשו ברק ואובמה במרילנד, ונשיא ארה”ב הבטיח לשר הביטחון כי ארצו תפעל בתקיפות אם המצב יחייב זאת. אבל ברק לא השתכנע. כמה שבועות אחר כך הוא הודיע לשר ההגנה האמריקאי הטרי, ליאון פאנטה, על דחיית תרגיל צבאי משותף שהיה אמור להתקיים באותו אביב, ואמר כי נוכחותם של אלפי אמריקאים בישראל בתקופה זו תהיה מסוכנת. כשפאנטה שאל “האם אתם עומדים לתקוף?”, ברק לא הכחיש.

כדי להרגיע את חששות הישראלים לגבי המחויבות של ממשל אובמה למניעת נשק גרעיני מאיראן, עשה פאנטה צעד בלתי רגיל. הוא הביא את ברק למשרדו בפנטגון, והציג בפניו סרטון וידאו סודי ביותר. במדבר בדרום-מערב ארה”ב הקים הפנטגון העתק מדויק של מתקן פורדו, ובסרטון נראה ניסוי בפצצה חודרת בונקרים במשקל 14 טון של חיל האוויר האמריקאי. הפצצה השמידה את העתק המתקן, וברק התרשם מאוד.

הבית הלבן גם השתדל לשלוח לישראל בכיר אחת לכמה שבועות כדי “לעשות ביבי-סיטר”, כפי שתיאר זאת בכיר לשעבר בממשל אובמה, ולמנוע מנתניהו להורות על תקיפה בזמן הביקורים.

בכירים אמריקאים העלו את האפשרות שנתניהו מאיים בתקיפה לא רק לנוכח איום ביטחוני אלא גם כדי להשפיע על הבחירות לנשיאות ארה”ב בנובמבר 2012 לטובת מיט רומני, חברו לעבודה ב-Boston Consulting Group. החשש, אומר שגריר ארה”ב בישראל לשעבר דן שפירו, היה שישראל תאמין כי בכך שתתקוף זמן קצר לפני הבחירות היא “תוכל לאלץ את ארה”ב לתמוך בה או להתייצב מאחוריה ולסייע לה. כי אחרת, אפשר יהיה להאשים את הנשיא אובמה בנטישת ישראל בשעת מצוקה”.

בכירים ישראלים ואמריקאים לשעבר סבורים כי נתניהו ביקש להגביר את הלחץ על אובמה כדי לדחוף אותו לתקוף או להטיל סנקציות קשות עוד יותר,

בהמשך התערערו היחסים בין נתניהו לבין ברק, ושר הביטחון חדל לצדד בפעולה צבאית באיראן.

קרדיט לתרגום :