דגלס מקגרגור- תאורטיקן צבאי: האיומים על ישראל והתייחסותה לגביהם. דעה

דגלס מקגרגור – תאורטיקן צבאי :

חמאס וארגונים אחרים בעזה אינם נחשבים איום על ביטחון ישראל?
“אם כבר, יש לכם בעיה גדולה יותר עם חיזבאללה וארסנל הטילים שהוא אוגר. זה מה שאמור להדאיג את צה”ל. אבל לדעתי קרב הזמן שבו ישראל תצטרך להתמודד עם אתגרים גדולים יותר, עם משהו שדומה לאיומים על הגבול שציינתי. אני חושב שבכירי צה”ל מודעים לכך ופועלים מתוך מחשבה על איומים כמו המשטר האיראני והתמרונים שלו באזור, וכמובן טורקיה וחלומותיה לחזור להיות מעצמה בינלאומית בסדר גודל עות’מאני”.

השינוי באופיו של האויב העומד מול צבאות המערב – מכוחות סדירים שפועלים פחות או יותר לפי אותם כללים, לכוחות גרילה והתארגנויות אחרות – מהווה מבחינת מקגרגור עדות נוספת לצורך בשינויים שהוא מבקש להנחיל. “ארה”ב מתקשה לעיתים קרובות בטיפול באיומים כאלו מחוץ לגבולותיה, ולדעתי הסיבה לכך היא דעת הקהל, שדורשת לנהוג בהומניות גם בזמני מלחמה. אלא שמול כוחות גרילה אתה חייב להשתמש באדמה חרוכה, ולהפעיל כוח משמעותי מאוד כדי לנצח אותם. זה לא הגיוני לבקש מחייל פשוט בשדה הקרב לקחת בחשבון שיקולים כאלו, אבל זו המציאות. האנשים שבבית לא רוצים שתשתמש בטקטיקות מסוימות, ואתה מחויב לפעול בהתאם. לעומת זאת הרוסים, הטורקים, האיראנים – הם לא מחויבים לשום דבר כזה, ואפשר לראות את התוצאות בבירור. מספרם של לוחמי דאעש שנהרגו בסוריה על ידי הרוסים, גדול לאין שיעור מאלה שהרגה ארה”ב.

אם זו הדרך, איך אפשר להגיד שגישתה של ישראל לחמאס היא מצוינת? צה”ל הרי נמנע ככל יכולתו מטקטיקות של אדמה חרוכה.
“כי יש שיקול טקטי, אבל יש כאמור גם דעת קהל, דרישות שעולות מבית ומחוץ. תקן אותי אם אני טועה, אבל להבנתי ישראל נתונה לביקורת תמידית מצד גורמים בינלאומיים בכל הקשור להתנהלותה הצבאית, והיא צריכה גם להתחשב בדעת הקהל הפנימית. בתוך מסגרת השיקולים הזו, אני חושב שהיא פועלת ביעילות האפשרית. אם היא תעמוד מול איום אמיתי, למשל כשמדינה אחרת תפתח במתקפה נרחבת על הגבול הישראלי, אין לי ספק שצה”ל ינקוט כל אמצעי שיידרש. ככה זה עובד. כל עוד אתה נלחם מול גורמים שלא מהווים איום קיומי, אתה לא יכול להשתמש בעוצמה שרוסיה או סין היו נוקטות”.

ובאשר לדעתו על השאלה “מדוע ישראל נמנעת מלצאת למלחמה נגד החמאס?” :

אם זו הדרך, איך אפשר להגיד שגישתה של ישראל לחמאס היא מצוינת? צה”ל הרי נמנע ככל יכולתו מטקטיקות של אדמה חרוכה.
“כי יש שיקול טקטי, אבל יש כאמור גם דעת קהל, דרישות שעולות מבית ומחוץ. תקן אותי אם אני טועה, אבל להבנתי ישראל נתונה לביקורת תמידית מצד גורמים בינלאומיים בכל הקשור להתנהלותה הצבאית, והיא צריכה גם להתחשב בדעת הקהל הפנימית. בתוך מסגרת השיקולים הזו, אני חושב שהיא פועלת ביעילות האפשרית. אם היא תעמוד מול איום אמיתי, למשל כשמדינה אחרת תפתח במתקפה נרחבת על הגבול הישראלי, אין לי ספק שצה”ל ינקוט כל אמצעי שיידרש. ככה זה עובד. כל עוד אתה נלחם מול גורמים שלא מהווים איום קיומי, אתה לא יכול להשתמש בעצמה שרוסיה או סין היו נוקטות”.

קרדיט:אברהם תמקר – מקבוצת נציב

קרדיט לתמונה:ישראל היום