איזה איום מהווים הפגנות הלבנונים על עתיד החיזבאללה?

מיכאל יאנג, עורך הבלוג “דיוואן”, ועורך הראשי במרכז קרנגי במזרח התיכון, כתב על השקפותיהם של מספר מומחים לתקשורת, על השפעת ההתקוממות הלבנונית על עתידו של חיזבאללה.

התחזית, שפורסמה במדור “מחשבות החוקרים” במרכז קרנגי , היא חלק מסדרת סקרים, שנערכו מעת לעת על ידי מומחים, בנושאי מדיניות וביטחון במזרח התיכון וצפון אפריקה.
הסיבה לפחדיו של חיזבאללה:
לפי דיאנה מוקאלד, עיתונאית לבנונית, מייסדת ושותפה ועורכת ראשית באתר דארג ‘, נראה כי המדינה שהוקמה מחדש סביב חיזבאללה, יום לאחר סיום מלחמת האזרחים הלבנונית בשנת 1990, נמצאת על סף קריסה.

מדינה זו נבנתה סביב נשק החיזבאללה,שסייע לשליטה טוטלית שלו,ונשארו רק כמה מושבים לשותפים קטנים יותר. זהו ההסבר מדוע החיזבאללה חושש, כי האינתיפאדה הנוכחית מכוונת נגדו ונגד כלי הנשק שלו. זה גם מסביר מדוע חיזבאללה, עושה מאמצים בלתי פוסקים, להפסיק את ההתקוממות בכל מחיר. אך עד ללא הצלחה מרובה.

חיזבאללה ימצא עצמו בקרוב מול  המפגינים הצועקים “שיעים, שיעים” שהם גם רעבים, המומים ומובטלים.  ישנם אנשים אשר סמכו בעבר על חיזבאללה, והיום הם מצהירים כי הם תומכים באינתיפאדה.

הלבנונים גילו כי מדינתם – המערכת הפיננסית, הבנק המרכזי והמגזר הבנקאי שלה – גנבה את חסכונותיהם במגוון דרכים, כולל באמצעות שחיתות רחבה. חיזבאללה ונותני החסות האזוריים שלו הם לב לבה של מערכת זו.

עלי האשם, כתב ה- BBC לענייני איראן, אמר כי לחיזבאללה הייתה הזדמנות נהדרת לבנות על מחאות עממיות בתחילת המרד הלבנוני כאשר הרקורד של המפלגה בנושאי שחיתות המדינה היה נקי, בהשוואה למפלגות אחרות באליטה הפוליטית בלבנון.

עם זאת, תגובת המפלגה למחאות העממיות שהחלה בגישה סקפטית ביותר הסתיימה בעוינות למפגינים, ויצרה פער בינה לבין הבסיס העממי שלה שהחליט להישאר ברחוב. החיזבאללה התמודד עם משבר עדיפויות, אך הוא לא רואה עד כה כי האינתיפאדה הפכה לאיום עליו, מכיוון שהצליח לקדם את סיפורו לרוב תומכיו שהחלו להתמודד באופן שלילי עם המפגינים. עם זאת, לדברי עלי האשים, הסכנה האמיתית מאיימת על אמינות המפלגה על רקע קמפיין משלה נגד השחיתות לפני בחירות 2018.

אורלי דאהר, עוזרת פרופסור  באוניברסיטת פריז-דופין ובבית הספר למדעי המדינה בפריס, שהיא גם המחברת של הספר ” חיזבאללה: התגייסות והשפעה”, טוענת שככל שהלבנונים יצאו לרחובות במסגרת “מחאת באוקטובר” , החיזבאללה ימצא את עצמו במהרה מתעמת בספקנות חסרת תקדים לגבי הפופולריות שלו בקרב קהילת השיעים בלבנון, שהיא הסביבה הטבעית שלו. עם זאת, שאלת אנשי העדה לגבי הלגיטימיות והיושרה של חלק ממנהיגי המפלגה אינה חדשה. סגנו של המפלגה, חוסין אל-חאג’ חסן, זכה לקריאות בוז בבחירות לפרלמנט בשנת 2018. הדבר תקף גם לגבי וופיק סאפא, שר הביטחון של החיזבאללה וראש הוועדה לתיאום ותיאום עם מוסדות המדינה, ובנו של שייח’ מוחמד יזבק, אשר הואשם במכירת נשק למורדים סורים בשנת 2012.

קרדיט:עמרם אל מקבוצת נציב