אלו אפשרויות צבאיות עומדות בפני ארה”ב לתקיפת תגמול נגד איראן?

ארצות הברית האשימה בגלוי את איראן כי היא עומדת מאחורי התקיפה של בית הזיקוק הגדול ביותר בערב הסעודית ביום שבת.

האם טראמפ יבחר להגיב צבאית?

ארה”ב נמצאת במצב מורכב – התקיפה בסעודיה לא השפיעה באופן ישיר על ארה”ב, מלבד העלייה במחירי הנפט, מה שלמעשה עוזר לתעשיית הנפט האמריקאית – מסיבה זו לטראמפ יש פיתוי לתת לתקיפה לחלוף אל עולם ההיסטוריה.

אולם, יחד עם זאת ארצות הברית הקימה ברית אנטי-איראנית בה סעודיה היא שחקנית מפתח. כמו כן סעודיה נמצאת תחת לחץ פנימי מצד בני משפחת המלוכה שמתנגדים ליורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, בשל מחירי הנפט הנמוכים (לפני התקיפה בשבת), שערערו את הלכידות הפוליטית של הממלכה הסעודית.

במידה וארה”ב לא תעשה דבר שהוא בעל משמעות הרתעתית כלפי איראן, ארה”ב למעשה באופן עקיף תטיל ספקות אצל מנהיגי מדינות הקואליציה האנטי-איראנית, קואליציה שבראשה עומדת סעודיה והיא מתקיימת בתמיכתה של ארה”ב.

סעודיה היא שחקנית בעלת משמעות עיקרית בעולם הערבי הסוני והמדינות הסוניות משמשות כ”קיר הגנה” מפני האיום העיקרי עליהן ועל ארה”ב וישראל – האיום הוא כוח ההשפעה האיראני, ההולך וגדל במזרח התיכון ובעולם.

לפי כך, הימנעות מתגובה (חיונית) של ארה”ב לתקיפה האיראנית על מתקני הנפט בסעודיה, צפוייה לעזור לאיראן להגדיל את כוח השפעתה באזור.

במהלך כהונתו של טראמפ, נטייתו הייתה להימנע מלבצע פעולות צבאיות ישירות ובמקום זאת פעל להפעלת לחץ כלכלי על איראן ומדינות שונות בעולם – עובדה שוודאי נמצאת במערך השיקולים של איראן כאשר היא עוסקת בהתבוננות על התרחישים האפשריים שעומדים לפניה.

בנוסף לזאת, טראמפ שנמצא לפני בחירות חדשות לנשיאות ארה”ב בשנה הבאה, הבטיח במהלך קמפיין הבחירות הקודם שלו כי הוא ימזער ויעצור מעורבות צבאית פעילה של ארה”ב במזרח התיכון.

לפי כך, עבור טראמפ פעולה צבאית נגד איראן תסכן את האסטרטגיה של קמפיין הבחירות שלו, ובכך תסכן את האפשרות שלו לקבל שוב את המנדט לנשיאות ארה”ב בשנת 2020.

בכל זאת, במידה וטראמפ יחליט להגיב צבאית אילו אפשרויות עומדות לפני ארה”ב להגיב?

שיפור ההגנה האוויריות סביב סעודיה וכן סביב מתקני מתקני הנפט במדינה

ארה”ב תוכל לסייע לסעודיה על ידי התגוננות מפני התקפות דומות בעתיד. נכון לציין, כי לסעודיה יש כבר יכולות הגנה אווירית נרחבת, אך יחד עם זאת יש לה שטח רב להגן. ארצות הברית יכולה לשלוח סוללת פטריוט נוספת שתעזור לה ואולי לשלוח מכ”מים נוספים, שיספקו אזהרה מקדימה ועזרה בסיכול התקיפות האיראניות בעתיד.

אולם, בעיה מהותית היא שמערכות ההגנה האמריקאיות והסעודיות, פטריוט והוק, מתוכננות היטב להגנה מפני מטוסים, ובמידה פחותה, מפני טילים בליסטיים, וגם לא מתוכננים היטב להגנה מפני מל”טים.

לארצות הברית יש היסטוריה ארוכה של שליחת כוחות הגנה אווירית למקומות סכסוך בעולם בכדי להראות נחישות. תוך כדי שהיא מחזקת את ההגנות מבלי להראות פרובוקטיבית.

תקיפת טילים על מתקנים צבא השייכים לאיראן

תחת אפשרות זו, ארצות הברית ככל הנראה תשתמש בטילים ארוכי טווח באמצעות שיגורם מכלי טיס או ספינות חיל הים, כדי לפגוע ביעדים צבאיים איראניים, למשל שדות תעופה ומתקני נמל ימיים.

ארצות הברית עשתה זאת לעיתים קרובות נגד עיראק בזמן שלטונו של סדאם, וכן גם נגד “אל-קאעידה” באפגניסטן.

טראמפ בעצמו השתמש בתקיפת טילים בשנת 2017, זאת בכדי לתקוף יעדים צבאיים סורים כתגמול על תקיפות בנשק כימי בסוריה.

זאת גם האופציה שככל הנראה הונחה על שולחנו של טראמפ, בתקיפה שלדבריו ברגע האחרון הוא ביטל אותה, כדי למנוע נפגעים איראניים פוטנציאליים.

היתרונות: תקיפה כזו למעשה מסמנת לאיראן שמעתה יגבה מחיר צבאי עבור המשך הפרובוקציות שלה. כמו כן תקיפה כזו יכולה להתבצע באופן מוגבל מבלי לסכן טייסים וחיילים בזמן ביצוע משימת התקיפה. יתרון נוסף הוא שתקיפה מוגבלת כזו עשוייה לאלץ את איראן להגיב בפעולת התגמול באופן פרופורציונלי, ובכך למעשה לנסות להמנע מגרירת האזור למלחמה כוללת.

החסרונות: תקיפה כזו עלולה לצאת משליטה במידה ומספר הנפגעים האיראנים יהיה גבוה מהצפוי. תקיפה כזו למרות שתיהיה מוגבלת, היא למעשה תחצה את קו השימוש בכוח צבאי בין ארה”ב לאיראן ותביא את הקו האדום הצבאי בין שתי המדינות לתרחישים חדשים. יתר על כן, לא ברור אם תקיפה אמריקאית יחידה תשנה את ההתנהגות האיראנית.

שיגור טילים ותקיפות אוויריות נגד מגוון רחב של יעדים איראניים, כולל תשתיות אזרחיות

תקיפות מסוג זה יחרגו מתקיפות רק נגד יעדים צבאיים ויכללו גם תקיפות על מתקני פיקוד ובקרה, כמו גם משרד ההגנה האיראני או מטה חיל משמרות המהפכה האיראנית.

תקיפות כאלה אמורות לפגוע גם בתשתיות אזרחיות אסטרטגיות כמו מתקני ייצור חשמל, גשרים ורשתות תקשורת.

פעולה כזו צפוייה להפעיל לחץ כבד ולאיים על ההנהגה האיראנית האזרחית והצבאית, כמו כן להפעיל גם לחץ על העם האיראני – תמורות שאולי יביאו את ההנהגה האיראנית לקיים שיחות עם הנשיא טראמפ. החסרון בסוג פעולה רחבה כזו הוא כי סביר שפעולה מסוג כזה תעלה את האלימות באזור כולו.

תקיפות אוויריות נרחבות הנמשכות לאורך זמן

תקיפות אוויריות נרחבות כאלה יחרגו מתקיפה אחת או סדרת תקיפות בודדות בשעות או בימים. תקיפות נרחבות כאלה למעשה ימשכו לאורך תקופה של שבועות ואף חודשים (בדומה לתקיפות הישראליות בסוריה).

בעוד באפשרות הקודמת, שבה התקיפות מכוונות גם למרכזי שלטון, המטרה בסוג תקיפות מסוג זה היא לצמצם את היכולות הצבאיות של איראן באמצעות “תקיפות כירורגיות”, שיביאו ללחץ איטי על המשטר האיראני, לחץ שיאפשר למנהיגי איראן לא להגיב בקיצוניות מיידית ולבסוף התקווה כי הם יבינו והלחץ האיטי שמופעל עלהם יכפה על ההנהגה האיראנית לנהל משא ומתן עם ארה”ב או לכל הפחות לשנות את התנהגותם.

נושאות מטוסים יכולות לספק בסיסים עבור כוחות חיל האוויר האמריקאי בכדי לצאת למשימות התקיפה השונות, אך עם זאת חלק ממטוסי הקרב יהיו צריכים להיות על בסיסים יבשתיים בשל מגוון השרותים הדרושים להם.

לוחמה אלקטרונית, תדלוק אווירי, סיורים צבאיים, טיסות ריגול והרחבת ההגנה הם רק חלק מהאמצעים שארה”ב תצטרך במידה וטראמפ יחליט לבחור בפעולות צבאיות כאלו – סעודיה, וככל הנראה גם מדינות אחרות באזור, יצטרכו לספק לארה”ב בסיסים ואת האפשרויות לבצע פעולות כאלה לאורך זמן – סיטואציה שעלולה להפנות את הזעם האיראני לאותן מדינות שארה”ב מסתמכת עליהן בפעולות צבאיות מסוג זה.

ארצות הברית ניהלה תקיפות אוויריות מסוג כזה נגד סרביה בשנת 1999. זה נמשך 79 יום, הרבה יותר מהצפוי, זאת לפני שסרביה נכנעה סוף סוף.

ההיסטוריה של מסעות “תקיפות אוויריות כירורגיות” ואיטיות אינה מעודדת, שכן מנהיגים של המדינות התוקפות מתחלפים ומשנים מדיניות מעת לעת, וכן דעת הקהל במדינות התוקפות, ככל שעובר הזמן, הופכת להיות נגד התקיפות הללו.

איראן “במצור”

אפשרות זו משלבת תוקפנות ופאסיביות. “מצור” יחסום את נמלי הים של איראן, וכן יכול להיות כרוך בעיכוב לשם חיפוש על ספינות הנכנסות או עוזבות את שטח המים האיראניים.

פעולה כזו תיהיה אגרסיבית מכיוון שהיא תאיים על הכלכלה האיראנית. עם זאת היא תיהיה פסיבית כי למעשה זה זורק את הכדור לידיה של איראן ולאחר נקיטת פעולת מצור כזו יהיו אלו האיראנים שיצטרכו לעשות את הצעד הבא בניהול המשבר המורכב שלהם עם ארה”ב.

דברי סיכום

קשה לצפות אם טראמפ יבצע פעולה צבאית נגד איראן, אם כך אז ודאי שגם קשה לחזות באיזו מהאפשרויות העומדות לפניו יבחר הנשיא טראמפ.

בזמן שטראמפ מצייץ ומפזר רוחות מלחמה הוא גם עושה כל מאמץ בכדי להוכיח שהוא לא מחוייב לאיומים הצבאיים שלו.

נותר לנו רק לחכות ולראות באיזו אופציה צבאית יבחר טראמפ, אם בכלל

קרדיט: אברהם תמקר- פרדס+ מקבוצת נציב