ההתקרבות הגלוייה של בחריין לישראל

אין זה סוד שממלכת בחריין וישראל עומדות זו לצד זו בסוגיות אזוריות רבות, למרות כי ישראל ובחריין לא מקיימות יחסים דיפלומטיים רשמיים. היחסים בין שתי מדינות “מתוארכים” לפחות משנות התשעים.

כיום גוברת ההתקרבות הגלוייה בין בחריין לישראל, וזה משקף את המידה בה המדינות מוצאות את עצמן באותה סירה ביחס לסוגיות אזוריות רבות, הנובעות בעיקר מתפיסתן המשותפת כי איראן מהווה איום חמור על האינטרסים שלהן.

אופי ההתקרבות בין בחריין וישראל לעבר מערכת יחסים נורמלית יותר ניכר במיוחד בעקבות התקיפות של ישראל בעיראק, לבנון וסוריה.

שר החוץ של בחריין, ח’אלד בן אחמד אל ח’ליפה, מיהר להגנת ישראל:

“איראן היא זו שהכריזה עלינו מלחמה, עם חילות משמרות המהפכה שלה, מפלגתה הלבנונית [חיזבאללה], כוחות חאשד אל-שעבי שלה בעיראק, זרוע החות’ים שלה בתימן ואחרים. לכן מי שמכה ומשמיד את ערמות התחמושת שלהם הוא לא אשם – זו הגנה עצמית”.

שר החוץ של בחריין ציטט גם את פרק שבע, סעיף 51, במסגרת אמנת האו”ם, המכירה בזכותה של ישראל להגן על עצמה מפני “כל איום ותוקפנות”.

קשה לדמיין מילים כאלו מהדיפלומט הבכיר של בחריין שלא יוביל למתחים במערכת היחסים של בחריין עם לבנון ועיראק, מדינות שכינו את התקיפת הישראליות “הכרזת מלחמה”.

קרדיט:אברהם תמקר – פרדס+ מקבוצת נציב