השבוע שבין ה-6.7.19 ל- 11.7.19 אצל שכנינו הפלסטינים – סקירה
עיקרי הסקירה-
*- גורמי הטרור ברצועת עזה, בראשות החמא”ס הגבירו בשבוע האחרון את פעילותם ומאיימים בהסלמה מחודשת של האלימות, אם לא יזכו להקלות נוספות, הגם שישראל מצידה מגדילה את היקף הכנסת הסחורות ואת יציאת פועלים וסוחרים לישראל. בחמא”ס גם מתנגדים להסבת הכסף הקטרי לפעילות תשתית ותעסוקה,
במקום לחלוקה ישירה למשפחות ברצועה. ברקע- עימות פנימי בהנהגת החמא”ס על רקע טענות לשחיתות, כאשר אחד מבכירי התנועה יוצא פומבית נגד עמיתיו להנהגה. לצד זאת, מדווח על חילוקי דעות באשר לפיוס בין החמא”ס למשטר הסורי.
*- מתחדשים הניסיונות המצריים לקדם פיוס פנים- פלסטיני. עד כה ללא פריצת דרך.
*- אנשי החמא”ס ממשיכים לפעול להתססת האוכלוסייה באיו”ש, ומשבחים את מבצע פיגוע הדריסה ליד חזמה. לצד זאת, מדווח על התארגנות למאבק נגד סלילת כביש עוקף חוארה, והעברת השליטה באכסניות בשער יפו לידי עמותת עטרת כוהנים.
*- אנשי החמא”ס והגא” מציינים חמש שנים למבצע “צוק איתן”, תוך הצגתו כ-“ניצחון היסטורי”. ברקע נשמעים גם קולות אחרים, המטילים ספק ב”גודל ההישג”.
*- אנשי הרש”פ מכחישים פרסום בעיתונות הישראלית, לפיו משלחת בראשות מאג’ד פרג’, מפקד המודכ”ל באיו”ש מתעתדת להגיע לארה”ב בניסיון לשקם את היחסים עם ממשל טראמפ,
ובהרחבה:
גורמי הטרור ברצועת עזה הגבירו בשבוע האחרון את פעילותם, הן במה שקשור לשיגור בלוני נפץ ותבערה, והן במה שנוגע להפרות הסדר לאורך גדר המערכת, בעיקר בימי שישי, תוך נסיונות לפגוע בגדר ולחצות אותה. לצד זאת, נעשה ניסיון לשגר לישראל גם רחפני נפץ פרימטיביים יחסית, שיורטו בידי צה”ל.
לטענת הפלסטינים ישראל ממשיכה להתחמק ממימוש ההבטחות שנתנה בתמורה לרגיעה הבטחונית (הלא קיימת לרגע), ולכן הכוונה היא להביא להסלמה מחודשת עד שישראל תעמוד בהתחייבותה. אנשי החמא”ס ביצעו ירי רקטות לעבר הים וקיימו תרגיל גדול של פינוי מפקדות והיערכות למערכה גדולה ברצועה.
ברקע לדברים מפרסמת העיתונות הערבית דיווח, לפיו דחו אנשי חמא”ס דרישה ישראלית, שהכסף הקטרי הנכנס לרצועה יוקצה לפרויקטים, ולא לתמיכה ישירה,באופן שיצמצם את יכולת החמא”ס לנתב את הכסף לאנשיה. בחמא”ס טוענים שהדבר מנוגד להבנות שהביאו לרגיעה (שכמו שציינתי אינה קיימת). לצד זאת, הגיעה
משלחת מכווית לרצועת עזה במטרה לגייס עובדי הוראה מהרצועה לעבודה בנסיכות.
ישראל מצידה מנסה להקל על האוכלוסייה ברצועה, ומגדילה את מספר היתרי היציאה לסוחרים כביכול ל- 5,000 איש, בידיעה ברורה שמדובר בעצם בהוצאה של פועלים לעבודה בישראל. האוכלוסיה ברצועה עודנה במצוקה לא מבוטלת אך עונת הקיץ מספקת לה גם אפשרויות הפגה, ובראשם חופי הים ההומים מתרחצים,
שבמקומות מסוימים ממש עולים אחד על השני. בנוסף, מתקיים ברצועה פסטיבל פולקלור רב משתתפים.
הנה תמונות:
על רקע זה, שבו והגיעו לאזור אנשי המודכ”ל המצרי, שקיימו ביקור דילוגין בין עזה, ירושלים, תל אביב וראמאללה, במטרה לקדם לא רק את הרגיעה בין ישראל לרצועה, אלא גם להביא לחידוש הדיאלוג הפנים – פלסטיני בין החמא”ס לרש”פ. נכון להיום הגיעו אנשי המודכ”ל המצרי רק לתל אביב וראמאללה,ועדיין לא לרצועה.
עוד יצוין, כי מחמד אשתיה, ראש הממשלה הפלסטיני הכריז שהרש”פ מעוניינת מאוד בדיאלוג לפיוס, וגם בבחירות, והוסיף, כי ערב הקמת ממשלתו, הביעו אנשי החמא”ס נכונות להשתלב בה, אלא שברש”פ דחו את הצעתם ודרשו מהחמא”ס להסכים קודם לכן למימוש הסכמי הפיוס הקודמים. בד בבד דווח, כי השבוע נכנס
לרצועת עזה: נאצר אלקדוה, אחיינו של ערפאת וראש המוסד הנושא את שמו,שנמנה על הנהגת הפת”ח.
ובאיו”ש, נמשכים הניסיונות לעורר אלימות, בהצלחה מוגבלת. במסגרת זו, בלט השבוע פיגוע דריסה ליד הכפר חזמה, אותו ביצע מחבל תושב מחנה הפליטים קלנדיה, שאחיו נהרג במהלך ניסיון פיגוע לפני כחצי שנה.
כתבה האם ראמאללה בשליטה פלסטינית: המבליט את התרחבות ההתיישבות היהודית באיו”ש:
ברקע לדברים, התקיימה הפגנת מחאה נגד הפקעת קרקעות לטובת כביש עוקף חוארה, ציר מרכזי שההתיישבות היהודית מבקשת לקדם, ואמור להקל מאוד על ההתיישבות בשומרון. בנוסף, מתוכננת הפגנה של ראשי הכנסיות הנוצריות במזרח ירושלים באזור שער יפו, במחאה על פסיקת בג”ץ להעברת הבעלות באכסניות
הנוצריות באזור לידי חברה הקשורה לעמותת “עטרת כוהנים” ומשפחת מוסקוביץ’.
הפגנה אחרת התקיימה בעזה, במחאה על מניעת יציאת שחקני מועדון ח’דמאת רפיח למשחק גומלין באיו”ש נגד שחקני מחנה בלאטה:
השבוע צוינו 5 שנים למבצע “צוק איתן” וארגוני הטרור ברצועה יוצאים מגדרם להציג אותו כניצחון. כך התקיימה עצרת של הגא”פ לציון המאורע, בה הציגו את כוחם. בנוסף, מקיימים אנשי הגא”פ מספר רב של מחנות קיץ בהם הם מעבירים אימונים צבאיים,ומגייסים את הדור הבא של הטרוריסטים. בחמאס מתעתדים לפתוח מחנות קיץ דומים בשבוע הבא.
הנה סרטון:
מנגד, תקף מחמד אלזק, מזכ”ל ארגון המאבק העממי ברצועה (מקורב לפת”ח) את החמא”ס על רקע מלאת 5 שנים למבצע “צוק איתן”, וטען שהמבצע לא נבע מאינטרס לאומי, אלא מאינטרס פנימי של החמא”ס על רקע המשבר הפנימי והכלכלי ברצועה,ותו לא. לדבריו, “צוק איתן” גבה מתושבי הרצועה אלפי הרוגים ופצועים,
בתים הרוסים וסבל רב, ולא היה ניצחון, בשום אופן.
ועוד השבוע: יצא לאור דיווח על עימות פנימי בחמא”ס. מחמד נזמי נצאר מי שהוביל את חטיפת ורצח החיילים אבי סספורטס ואילן סעדון הי”ד בסוף שנות ה-80, נמלט לחו”ל והיה מבכירי החמא”ס, תקף פומבית את בכירי התנועה,שלטענתו אינם מעוניינים בפיוס פנים פלסטיני, כדי לשמר את שלטונם ואת מעמדם האישי, ובתגובה הופסק תשלום שכרו. לאחר מכן יצא נצאר בפוסט נוסף בפייסבוק בו הכריז כי לא יחדל לתקוף את אנשי החמא”ס, עד שאלה יהרגו אותו או יאסרו אותו. נצאר נחשב ליריב קשה של יחיא סנואר, ראש החמא”ס ברצועה,
כשבין שניהם משקעים כבדים מהעבר.
ברקע לדברים מביע מחמוד זהאר, מבכירי החמא”ס צער על נטישת הנהגת החמא”ס את סוריה בתחילת מלחמת האזרחים, ומדווח על מאמצים של התנועה להתפייס עם משטרו של אסד, הגם שלדבריו עדיין ישנם קשיים לא מעטים בדרך. בדרגי השטח של החמא”ס ניכרת דוקא עוינות רבה למשטר אסד נוכח יחסו לאנשי האחים המוסלמים ולא אחת מכונה בשאר אלאסד בפורומים פנימיים של החמא”ס בת’אר אלאת’ד (מבתר השדיים).
אנשי הרש”פ מכחישים פרסום בעתונות הישראלית, לפיו משלחת בראשות מאג’ד פרג’, מפקד המודכ”ל באיו”ש מתעתדת להגיע לארה”ב בניסיון לשקם את היחסים עם ממשל טראמפ, לאחר החרמת הועידה הכלכלית בבחריין. לדבריהם, הביקור המתוכנן של פרג’ בוושינגטון נושא אופי בטחוני גרידא, ואינו משקף כל תמורה בעמדת הרש”פ ביחס ליוזמה המדינית האמריקאית. ברקע לדברים, יכונס (20 יולי),המועצה המהפכנית של הפת”ח, בראשות אבו מאזן, במטרה לבחון את התמורות המדיניות, כשבמרכז הכינוס צפוי נאום מדיני של אבו מאזן.
מנגד, דווח על צפי להגעת משלחת של החמא”ס בראשות מוסא אבו מרזוק, חבר הלשכה המדינית של התנועה למוסקבה, בשבוע הבא לבחינת המצב המדיני.
ברמה הפנימית , יש לציין את הודעת משרד החינוך הפלסטיני לפיה הושלמה בדיקת מבחני הבגרות, כאשר מועד פרסום התוצאות יהיה ככל הנראה בשבוע הבא,ביום אחד בעזה ובאיו”ש
ובאיו”ש- האוכלוסייה המקומית במיוחד בכפרים סובלת ממצוקת מים, שהיא כמעט תופעה קבועה בחודשי הקיץ, כאשר החקלאים משתלטים על צינורות המים הן של ההתיישבות היהודית והן של הפלסטינים, וגורמים למחסור קבוע. רשות המים הפלסטינית אינה מעזה להתמודד עם תופעת “פיראטיות המים”, וכחלופה מנהיגה
קיצוב במים, כאשר התושבים מקפידים להחזיק מיכלי מים גדולים בבתים, על מנת שלא ימצאו עצמם ללא מים לחלוטין.
קרדיט:יעקב סבג. לשעבר יועץ לענייני ערבים ביחידות המנהל האזרחי בעזה ואיו”ש