אתרים שהותקפו במפעל האירני להרכבת טילים בליסטיים מדויקים בסוריה-שוקמו

ב-4 לספטמבר 2018 תקפה ישראל מטרות אירניות במחוזות חמאת וטרטוס.

בלוגר ערבי טען אז,באופן בלעדי ,כי “חיל האוויר הישראלי תקף מפעל להרכבת טילים בליסטיים ,הנמצא בשלבי הקמה על ידי משרד ההגנה האירני על פי חוזה שסוכם לאחרונה”.

תצלום אוויר של האתר המותקף באזור מציאף שנערך בינואר 2019 מראה כי האתר כמעט שוקם במלואו.

המבנה במפעל להרכבת טילים בליסטיים “אחרי תקיפה” מול אחרי “שיקום”:

הערה בשולי הידיעה:

הלקח הופך להיות יותר ויותר ברור: לא מספיק לה לישראל להשמיד אתרים אירנים ה-“פוגעים” בביטחונה או עלולים לאיים עליה ,היא חייבת להסיר לא רק את הגרורות האירניות מהרקמה “הסורית” הלא מתפקדת, עליה להסיר את הגידול הראשי שהוא עצם הנוכחות האירנית בסוריה.

אין בעיה לאירן להשקיע עוד כמה מיליוני דולרים בשיקום “אתרי נדל”ן” שישראל משמידה להם ולחזור למסלול המירוץ לקראת הקמת מפעל שירכיב טילים בליסטיים מדויקים,הן עבור צבא סוריה והן עבור החיזבאללה בלבנון,שיאפשר להם לירות טילים מונחים ומדויקים לעבר אתרים אסטרטגיים בכל רחבי מדינת ישראל.

ישראל כבר הצהירה בעבר שהיא רואה בהקמת מפעל אירני לייצור טילים בליסטיים מדויקים עבור החיזבאללה בסוריה הינו קו אדום, והיא תפעל,ללא הרף,כמו שעשתה זאת כבר מספר פעמים בעבר,לסיכול כוונות אלו.

מיותר לציין שקיום מפעל דומה בלבנון הוא גם בחזקת קו אדום עבור ישראל,אך נראה כי ישראל נמנעת מלתקוף,בגלוי,אתרים אלו כדי לא להדליק את כל האזור במלחמה קשה עם סוריה ,החיזבאללה והמיליציות האירניות שכבר הודיעו כי יצטרפו לצד החיזבאללה במלחמתה נגד ישראל.

היא מעדיפה לטפל בנוכחות האירנית בסוריה ובלבנון באופן מדורג ותקיף הרחק מהעיניים הציבוריות,מה שנקרא גם ” המב”מ ” (המערכה בין במערכות),  אך האם זה יעיל ? האם זה פותר את הבעיה? האם האירנים מצמצמים נוכחותם מול גבול ישראל? האם זה מוריד מהמוטיבציה שלהם להתעמת עם ישראל? 

עד כה נראה כי התשובה אינה חיובית. 

ובלי מבט היסטורי אי אפשר!

היום לפני 86 שנים,שנת 1933, חנכה גרמניה את המחנה הריכוז הראשון,שנקרא:”מחנה לחינוך מחדש” בעיר דכאו .

הלקח ההיסטורי האולטימטיבי חייב להיות מופנם: צריך להרוג את הרוע עוד בתחילתו ולא להמתין בתקווה שיהיה טוב יותר.