נסיגת ארה”ב מסוריה והמאבק על מנבג’-נקודת מפנה בקונפליקט בעולם הערבי?
כדי להבין כמה בוז וחוסר אמון הביאה הכרזתו של הנשיא טראמפ,בשבוע שעבר, על הסגת כל כוחות צבא ארה”ב מאדמת סוריה די להביט במפה המתפרסמת ברשתות החברתיות של העולם הערבי והמתייחסת להסכם שהשיגו הנשיא טראמפ ונשיא טורקיה -ארדואן טרם ההכרזה על הנסיגה.
במפה נראים מיקומי כוחות דאעש כרגע על אדמת סוריה ומרחקם העצום מאזור המריבה במנבג’, בקרבת גבול טורקיה-סוריה, אותו חומד הנשיא הטורקי תוך הבטחה למלא את בקשת טראמפ להשמיד את כוחות דאעש.
המפה:
העולם הערבי ובעלי בריתם בסוריה לקו בהלם רגעי אחרי הכרזת טראמפ, אך ,כיאה לבני ערב,הרגילים לבגידות בקרב בעלי בריתם הקרובים ביותר, כאילו היה מעשי יום יום , התעשתו מהר מאוד והחלו לרקום בריתות חדשות ומפתיעות כדי לקדם את פני הרעה הטורקית.
הכורדים הנבגדים אצו רצו לדמשק על מנת לכרות ברית מחדש עם משטר אסד כדי שישלח צבא שיעזור להם לעמוד בפני הצבא הטורקי הענק והחמוש היטב.
מצרים ואיחוד האמירויות ובחריין הודיעו כי ישלחו כוחות צבא משלהם כדי לסייע לצבא סוריה להתמודד עם צבא טורקיה הפולש.
ירדן,שבמשך שנות המרד עשתה את הכל על מנת לסייע למורדים הסונים להפיל את שלטונו של אסד, עשתה פניה של 180 מעלות במדיניות שלה, והיא עומדת בשבוע הקרוב לפתוח מחדש את שגרירותה בדמשק. גם הם מתנגדים קשות לכל פלישה טורקיה לסוריה וגזלת חבל ארץ מהם ולמעשה גם הם מצטרפים לחזית ההתנגדות הערבית בהובלת מצרים נגד טורקיה.
התפנית במדיניות לא באה על קרקע צחיחה. ירדן חוששת מהאחים המוסלמים ,המהווים רוב מכריע באוכלוסיית המדינה, שינסו בשלב הבא לאתגר את משפחת המלוכה ולנסות להדיחה מהשלטון ולתת לשלטון הרוב את הבמה.
למעשה,טורקיה,המייצגת הבכירה ביותר של האחים המוסלמים בעולם המוסלמי כיום,מהווה “סמרטוט אדום” גם לעוד הרבה מדינות ערביות הנאבקות נגד ניסיון האחים המוסלמים להשתלט על מדינותיהם.
מבט מהיר במפת העולם הערבי מגלה את התמונה החושפת את נקודת המפנה ברחבי העולם הערבי , ממאבק מר בין הסונה לשיעה , למאבק בין המדינות הסוניות המתונות לארגון האחים המוסלמים חובק האזור , העובר לקדמת הבמה . לא שהמאבק בין הסונים לשיעים שוכך, הוא נשאר במלוא עוצמתו אך המאבק בתוך העולם הסוני נראה כי עולה כמה מדרגות בדילוג אחד ולוכד את תשומת הלב העולמית.
מפת המדינות הערביות וייחסם לארגון האחים המוסלמים:
*- מרוקו- השלטון בידי האחים המוסלמים.
*- טוניסיה- האחים המוסלמים באופוזיציה אך חייה בשלום עם השלטון המרכזי.
*- לוב- מקצת מהשטח בשליטתם בעוד שביתר חלקי המדינה נלחמים בהם באופן פעיל.
*- מצרים-האחים המוסלמים נרדפים שם עד חרמה למרות שבבחירות הדמוקרטיות האחרונות הם זכו ביותר ממחצית מקולות הבוחרים. הישג מרשים ביותר במדינה המאכלסת יותר מ-90 מיליון איש.
*- עזה-בשליטת החמאס שהם חלק מהאחים המוסלמים.
*- תימן- נמצאים בקונפליקט מזויין קשה עם השלטון המרכזי.
*- ירדן- מהווים את רוב אוכלוסיית המדינה אך לא תופסים במוסרות השלטון. אף אחד לא חושב כי היום בו יקראו תגר נגד שלטון המלך לא יגיע. להפך כולם חושבים שזאת רק שאלה של זמן.
*-סוריה-האחים המוסלמים,המהווים את רוב אוכלוסיית המדינה נמצאים תחת מתקפת השמד כוללת מצד המיעוט העלאווי שבשלטון ואירן המנסים לשנות את הדמוגרפיה במדינה ולבטל את הרוב השיעי,או לפחות לשנות את הרוב המוחלט במדינה.
ממש בעצם ימים אלו,כאשר ארה”ב כבר החלה לסגת מסוריה וטורקיה מתכננת לפלוש לשטח שבשליטת הכורדים בצפון סוריה,נראה כי אם אכן תתרחש הפלישה הרי שהיא תאחד את המדינות הערביות, החוששות מידם הארוכה של האחים המוסלמים,מאחורי משטר אסד ,שהיה רק אתמול השנוא ביותר בעולם הערבי, וכולם יחד “ישכחו” את שחיטת מיליון הסונים בסוריה וינסו לבלום את הטורקים.
העיר מנבג’ בסוריה:
תסריט די מציאותי בעולם הערבי שהבגידות הן חלק מהווי היום יום שלהן.