חסינה מפני חודרי בונקרים: איראן בונה בסיס טילים ענק בעומק 200 מטר מתחת להרים. ספוילר: רק גרעין טקטי יוכל להשמיד את האתר!
איראן חופרת מתחם תת-קרקעי רחב היקף בתוך רכס הרים מצפון לעיר אספהאן, המיועד על פי הערכות לשמש כבסיס טילים חדש של חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה.
החשיפה מבוססת על מחקר שפורסם לאחרונה על ידי חוקר הטילים סם לייר ממכון המחקר האמריקני FPRI באתר Arms Control Wonk, לאחר שהאתר זוהה לראשונה על ידי חוקר המודיעין הגלוי (OSINT) הישראלי בן ציון מקלס, תוך שימוש בצילומי לוויין של חברת Planet Labs.
מה ידוע על המתקן והמנהרות?
בצילומי הלוויין זוהו חמש כניסות מתוכננות למנהרות המפוצלות לשתי זרועות (מזרחית ומערבית) של עמק הררי קטן ליד בהג'תאבאד, מצפון לאספהאן. סביבן נסללו דרכי גישה חדשות והוקמו מבני תמיכה ושטחי עבודה לכרייה.
העבודות באתר החלו בינואר 2026. בתחילה ניסו הצוותים האיראניים לחפור בצלע המערבית של ההר, אך נטשו אותה כעבור מספר חודשים (ככל הנראה בשל תנאים גיאולוגיים לא מתאימים) ועברו לחפור בזרועות העמק הנוכחיות. החפירות נמשכו ברציפות גם במהלך מבצע "שאגת הארי" (המערכה המשולבת של ישראל וארה"ב נגד איראן שנפתחה בפברואר 2026).
לפי ניתוח המודיעין הגלוי, מאפייני הכניסות והמיקום הגיאוגרפי דומים מאוד למתקנים תת-קרקעיים אחרים של משמרות המהפכה, מה שמצביע על הקמת "עיר טילים" חדשה ולא מתקן גרעין.
באיזה עומק נחפרות המנהרות?
באמצעות הצלבת צילומי הלוויין עם מפות גובה טופוגרפיות, העריך החוקר סם לייר את עומק החפירה:
– עומק בסיסי: מנהרות שייחפרו בקו ישר אל תוך צלע ההר יימצאו בעומק של כ-150 מטרים מתחת לפני השטח.
– עומק מרבי: אם המנהרות יפנו פנימה לכיוון ליבת ההר (כפי שאיראן נוהגת לעשות כדי להקשות על תקיפות), העומק עשוי להגיע ל-200 מטרים ויותר.
המשמעות האסטרטגית של העומק
לעומק שבו נבנה המתקן יש משמעות צבאית ואסטרטגית מרכזית עבור איראן:
לשם השוואה, מתקן העשרת האורניום התת-קרקעי בפורדו מוערך בעומק של כ-80 עד 100 מטרים בלבד. המתקן החדש מצפון לאספהאן קבור בעומק כפול מזה של פורדו.
עומק של 150 עד 200 מטרים מתחת לשכבת סלע הררית נועד להעניק למתקן הגנה כמעט מוחלטת מפני חימושים חודרי-קרקע קונבנציונליים המצויים בידי ישראל וארצות הברית.
המהלך משקף את מאמצי איראן לשמר את יכולות השיגור, האחסון והייצור של הטילים הבליסטיים שלה מתחת לאדמה, כדי להבטיח יכולת תגובה ושרידות גם תחת עליונות אווירית והפצצות מסיביות.
תמונת אילוסטרציה AI:

