קרן אפריקה על סף פיצוץ: אתיופיה ואריתריאה מרכזות כוחות – חשש ממלחמה כוללת

אתיופיה ואריתריאה נמצאות כעת על סף עימות צבאי ישיר ונרחב, לאחר שבשבועות האחרונים נרשמו התנגשויות מקומיות, תקיפות כטב"מים וריכוז כוחות חסר תקדים משני עברי הגבול המשותף.

תמונת מצב נכון לנובמבר 2026
לפי דיווחי סוכנות Reuters וארגוני מעקב כמו ACLED, שני הצבאות נערכו בטווח פגיעה זה מזה לאורך הגבול הצפוני. באריתריאה דווח על גיוס נרחב בבסיס הצבאי סאווה (Sawa).
מוקד החיכוך המרכזי בימים האחרונים הוא באזור העיירה באדמה — סמל למלחמת הגבול העקובה מדם בין המדינות בסוף שנות ה-90. על פי דיווחים, כטב"מים אתיופיים תקפו עמדות אריתראיות באזור, אריתריאה הגיבה בירי ארטילרי, ונרשמו חילופי אש נקודתיים בין הצבאות בצד האתיופי של הגבול.
ההסלמה החלה בסוף ספטמבר 2026, לאחר קריסת הסכם השלום מ-2022 ופתיחת מתקפה של מורדי "החזית העממית לשחרור תיגראי" (TPLF). צבא אתיופיה פתח במתקפת נגד, כבש מחדש ערי מפתח כמו אדיגראט וזלמבסה, ודחק את כוחות המורדים צפונה — היישר אל קו הגבול עם אריתריאה.

הגורמים המרכזיים להסלמה
במלחמת האזרחים הקודמת (2020–2022), אריתריאה נלחמה לצד צבא אתיופיה נגד המורדים מתיגראי. כעת המצב התהפך: אדיס אבבה מאשימה את אריתריאה בחימוש המורדים ואף בפלישה קרקעית של כוחות אריתראיים לתוך שטח אתיופיה באוקטובר כדי לסייע להם. אריתריאה מכחישה זאת וטוענת שאתיופיה מחפשת תירוץ לפלוש לשטחה.
אתיופיה נותרה ללא מוצא לים מאז שאריתריאה קיבלה עצמאות ב-1993. הצהרותיו של ראש ממשלת אתיופיה, אבי אחמד, כי גישה לים האדום היא "שאלה קיומית" עבור ארצו, נתפסות באסמרה כאיום ישיר על ריבונותה ועל נמליה.
בתחילת אוקטובר, בעקבות תקיפות כטב"מים באדיס אבבה והאשמות הדדיות בעוינות, סגרה אתיופיה את שגרירותה באסמרה והיחסים הדיפלומטיים בין המדינות נותקו בפועל.

חשש ממלחמה אזורית
אנליסטים מ-International Crisis Group מזהירים כי המשך דחיקת המורדים התיגראים לכיוון הגבול עלול לגרור התערבות צבאית מלאה של אריתריאה להגנתם, מה שיצית מלחמה בין-מדינתית כוללת. עימות כזה עלול לערער את היציבות בכל קרן אפריקה ולערב שחקניות אזוריות נוספות (כגון סודאן ומצרים, שאיתן אתיופיה נמצאת במתיחות גוברת) סביב נתיבי השיט האסטרטגיים של הים האדום.