סוף לחסינות הלבנונית: המסר התקיף של שליח ארה"ב מעניק לישראל חופש פעולה חסר תקדים
שגריר ארה"ב באו"ם, מייק וולץ, העביר בביקורו בביירות (15–16 בנובמבר 2026), מסר תקיף לפיו ארצות הברית לא תספק עוד מטריית הגנה מדינית שתמנע תקיפות על ביירות ותשתיות אזרחיות, אם לבנון לא תפרק את חיזבאללה מנשקו ותשליט ריבונות מלאה. הדברים נאמרו על רקע פקיעת המנדט של כוח יוניפי"ל בסוף דצמבר 2026 והקיפאון ביישום הסכמי הפסקת האש.
הרקע
וולץ הגיע ללבנון לסדרת פגישות עם הנשיא ג'וזף עון, ראש הממשלה נוואף סלאם ויו"ר הפרלמנט נביה ברי, כחלק ממאמץ אמריקאי לעצב מחדש את הסדרי הביטחון בדרום לבנון.
מועצת הביטחון, בלחץ אמריקאי, צפויה לסיים את פעילות כוח שמירת השלום של האו"ם בסוף דצמבר 2026. וולץ הבהיר כי המודל הקיים של הכוח הבינלאומי אינו יעיל ולא יימשך.
וולץ נמנע מלהיפגש עם מפקד צבא לבנון, הגנרל רודולף הייקל, בצעד שנתפס כאיתות על תסכולה של וושינגטון מכך שצבא לבנון אינו פועל בנחישות מספקת לפירוק תשתיות חיזבאללה.
למרות ההבנות שהושגו בעבר, נמשכים החיכוכים והירי בגבול הצפון, וושינגטון דורשת מביירות לבחור בין ריבונות מלאה לבין המשך קיומו של כוח צבאי עצמאי בתוך המדינה.
המשמעויות
בעבר, ממשלים אמריקאיים הפעילו לחץ כבד על ישראל שלא לפגוע בתשתיות מדינתיות בלבנון (כמו נמל התעופה בביירות, נמלים ימיים, תחנות כוח וגשרים) כדי למנוע קריסה של המדינה. המסר של וולץ מאותת שחסינות זו פגה.
ארה"ב מבהירה כי היא אינה מוכנה עוד להפריד בין מדינת לבנון לבין חיזבאללה. כל עוד המדינה מאפשרת לארגון להחזיק בנשק, תשתיות המדינה חשופות לתגובה צבאית.
בחירתו של וולץ להשמיע את הדברים דווקא ביציאה ממעונו של יו"ר הפרלמנט נביה ברי (בן בריתו של חיזבאללה) נועדה לייצר לחץ פנימי בתוך לבנון, במטרה לדחוף את ההנהגה המקומית לכפות על הארגון התפרקות מנשקו.
ההשלכות כלפי ישראל
עבור ישראל, הצהרה זו מהווה גיבוי מדיני משמעותי. אם תידרש מערכה נוספת או הרחבת התקיפות כדי להסיר את האיום מהצפון, לצה"ל תהיה לגיטימציה אמריקאית רחבה יותר לפגוע במרכזי כובד ובתשתיות בביירות ובשאר חלקי לבנון, ולא רק במטרות טקטיות בדרום.
הידיעה שוושינגטון לא תעצור את ישראל על סף ביירות או מול תשתיות לאומיות מחזקת את כושר ההרתעה הישראלי מול ממשלת לבנון וחיזבאללה כאחד, ומגדילה את המחיר שביירות עלולה לשלם על המשך ההפרות.
יציאת כוחות האו"ם בסוף השנה משמעותה שצה"ל יידרש להישען פחות על מנגנוני פיקוח בינלאומיים ויותר על אכיפה עצמאית בשטח, או על מנגנון פיקוח מצומצם שוושינגטון מנסה לגבש בימים אלה.
לצד הגיבוי המדיני, ישראל תצטרך לקחת בחשבון שפגיעה בתשתיות אזרחיות בביירות עלולה להוביל להסלמה רחבה ומהירה, שתחייב מוכנות גבוהה של מערכי ההגנה האווירית והעורף הישראלי.

