פשיטה בפאתי בעלבק שבצפון לבנון לאחר 192 ימים… האם ישראל החלה לשנות את הטקטיקות הצבאיות שלה?

זוהי התקיפה הראשונה על אזורי ההרים המזרחיים בצפון לבנון מזה 6 חודשים ו-8 ימים.

בשעה 4:20 לפנות בוקר של יום שני, תקיפה אווירית ישראלית שברה את השקט היחסי ברכס ההרים המזרחי של מחוז בעלבק  במזרח לבנון, וסיימה רגיעה בת 192 ימים בהפצצות. התקיפה כוונה, לראשונה, אל "גבעת חאה" באזור שערה, סמוך לגבול סוריה, לאחר טיסות סיור רצופות של מזל"טים מעל האזור ההררי במשך 48 השעות שקדמו לכך.

מאוחר יותר, הודיע ​​צה"ל בהצהרה רשמית כי חיל האוויר תקף עם שחר משלוח נשק שהועבר מסוריה ללבנון ויועד לחיזבאללה באזור ג'אנטה בגבול סוריה-לבנוני .

בהצהרה נטען כי מטרת שליחת המשלוח הייתה "לשפר את יכולותיה המבצעיות של חיזבאללה לבצע תקיפות נגד אזרחים ישראלים וכוחות צה"ל", תוך ציין כי ההעברה התבצעה דרך אזור ג'אנטה, אותו תיארה כ"שימש לעתים קרובות בעבר להובלת נשק". בהצהרה נטען כי חיזבאללה ממשיך לנצל את שטח לבנון להברחת נשק ובאפשרות לחבריה לנוע "תוך הפרה של ההבנות". ההצהרה הסתיימה באישור כי צה"ל יישאר פרוס בהתאם להבנות להמשך סילוק האיומים, תוך שהוא טוען למחויבותו להסכם הפסקת האש.

תקיפה ראשונה מזה 6 חודשים

תקיפה זו היא הראשונה על פסגות ההרים המזרחיות מזה 6 חודשים ו-8 ימים, במיוחד מאז התקיפה האחרונה שכוונה לפאתי נבי שיט, בריטל, אל-ח'אדר והוורטאלה ב-8 במאי 2026. באשר לפאתי ג'אנטה ואל-שערה ספציפית, בינינו מפרידים שנה ו-6 ימים (371 ימים) מההפצצה האווירית האחרונה שכוונה אליהם ב-10 בנובמבר 2025.

בשטח, מפת הירי הישראלית ברכס ההרים המזרחי מאז סתיו 2024 מחולקת לאורך שני צירים עיקריים:

– ציר ראשון: רצועת הגבול (ג'ינטה – אל-שערה)

אזור זה רגיש כפליים בשל שטחו ההררי והמחורץ וקרבתו למתקן האסטרטגי הסמוך לגבול הסורי. מאז שיא המלחמה בספטמבר, אוקטובר ונובמבר 2024, כאשר תקיפות אוויריות יומיומיות פגעו ללא הרף בהיקף המתקן ובגבהים שמסביב, אזור זה נותר מטרה קבועה. בתחילת 2025, ובפרט בלילה שבין ה-12 ל-13 בינואר, התרחשה הפרה אווירית ראשונה באזור ג'אנטה לאחר הפסקת האש. לאחר מכן, ב-8 וב-25 בפברואר, התרחשו אירועי הדמים של רחפנים הפכו את מעבר ג'אנטה-שערה ואת שכונת שערה לזירת התנקשויות, שגרמו לנפגעים ופציעות. 

לאחר מכן נמשכו התקיפות לאורך כל אותה שנה – 20 במרץ, 5 במאי, 31 ביולי, 11 בספטמבר, 23 ו-24 באוקטובר, עד 10 בנובמבר – תוך רדיפה אחר פאתי ג'אנטה והסביבה של המתקן, לפני שנחתה היום על ראש גבעת האה בתירוץ של פגיעה במשלוח צבאי חוצה גבולות.

 

–הציר השני: גבעות הרי הבריטאל ואזורי המגורים (נבי שית – בריטל). 
כמה קילומטרים לכיוון גבעות הרי הבריטאל ואזורי המגורים, משתרע הציר השני, שם ממוקמות נבי שית ובריטאל, יחד עם אל-ח'אדר והוורטאלה, בלב הסופה. שם, השריפות לא הוגבלו להרים הצחיחים, אלא חדרו לשכונות, בתים וכבישים מאז גלי ההפצצות חסרות ההבחנה ב-23 וב-26 בספטמבר וב-25 בנובמבר 2024, והותירו עשרות קורבנות. בשנת 2025, התקיפות עברו להרי בריטל ולאזור נבי שרייג' ולפרברי המגורים שלו ב-26 במאי, ולאחר מכן לכביש נבי שית ב-26 באוקטובר, שם כטב"מ הרג אזרח.

 

עם זאת, האירוע הקשה ביותר קרה ב-6 וב-7 במרץ 2026, כאשר נבי שית והמשולש של ג'רוד יהפופה-ח'ריבה-מערבון הפכו לשדה קרב פתוח; תקיפות אוויריות כבדות כיסו את חדירתם של 4 מסוקים ישראליים מכיוון סורי, שביצעו הצנחה אווירית והתנגשו בסביבת בית הקברות של נבי שית, בלילה כבד שהביא ל-26 קורבנות ו-35 פצועים, ולאחר מכן התקיפות של ה-8 במאי, שסגרו זמנית את הדרך לאזור לפני שנפתחה שוב עם שחר היום.

 

ניתוח ההתפתחויות

 בניתוח ההתפתחויות הללו, מקורות העוקבים אחר המצב בשטח מצביעים על שינוי אפשרי בטקטיקות הצבאיות הישראליות בפאתי בעלבק. על פי מקורות אלה, המעבר מתקיפת המתקן בג'אנטה-אל-שערה וניתוק המעברים הנמוכים בעמקים, כפי שהיה בתחילת 2025, לפגיעה בפסגה גבוהה כמו "תל חה", עשוי לשקף מגמה של אסטרטגיה של "השמדת הגבהים". פגיעה זו כרוכה בפגיעה בו זמנית בפסגות השליטה ובנקודות אסטרטגיות המשקיפות על המדרונות המזרחיים והמערביים ועל האזור המקיף את המתקן, במטרה למנוע כל תצפית ושליטה באש של כוחות הקרקע, ולהרחיב את מוקד המטרות במסווה של "מניעת הברחות".

אותם מקורות מצביעים על כך שטיסות הסיור החוזרות ונשנות ב-48 השעות שקדמו לתקיפות עם שחר נועדו לנטר כל מאמצי שיקום או תנועה בשטח מחורף קשה לתנועת בני אדם. הם סבורים כי המשך ההפצצה לאורך קו התיחום עם שטח סוריה – כפי שהתרחש במאי ובנובמבר בשנה שעברה וחזר על עצמו היום – עשוי להיות חלק מהמאמצים הישראליים להקים אזור ביטחון באש המשתרע מג'אנטה בצפון ועד להרי נבי שית בדרום. זה יבודד את האזור מהשטח הסורי דרך האוויר, באמצעות חלוקת תפקידים בין רחפנים לחיסולים ממוקדים לבין מטוסי קרב לתקיפת ביצורים חשודים ברכסים הבלתי מיושבים. ( קרדיט: א-נאהר)