הפצצה הגרעינית היחידה של ארה"ב שיכולה למוטט את "הר המכוש" באיראן – תכונות , כמות ומשמעויות!

הפצצה הגרעינית B61-11 היא הנשק הגרעיני היחיד בארסנל המבצעי המוכר של ארצות הברית שתוכנן לפעול כחודר בונקרים תת-קרקעיים (Earth Penetrator).

קרדיט: רשתות חברתיות

רקע
העניין המחודש בפצצה התעורר בעקבות התבטאויות והערכות של אנליסטים ואנשי תקשורת בארה"ב (ביניהם טאקר קרלסון ומקורות מודיעיניים), שטענו כי הממשל האמריקאי שוקל חלופות צבאיות נגד מתקן גרעיני תת-קרקעי איראני מבוצר ביותר המכונה הר המכוש (Pickaxe Mountain) באזור נתנז.
האתר האיראני חצוב בעומק של כ-100 מטרים מתחת לסלע גרניט מוצק.
אנליסטים צבאיים מציינים כי אפילו פצצות הבונקרים הקונבנציונליות החזקות ביותר של ארה"ב (כמו ה-GBU-57 MOP במשקל 13.6 טונות) יתקשו להשמיד לחלוטין מתקן בעומק כזה.
כתוצאה מכך, מומחים ציינו את ה-B61-11 כנשק היחיד בארסנל שיכול, תיאורטית, לייצר גל הדף סיסמי עוצמתי מספיק בתוך האדמה כדי למוטט מבנה בעומק כזה.

תכונות ומאפייני הפצצה (B61 Mod 11)
הפצצה נכנסה לשירות ב-1997 כדי להחליף את פצצת הענק המיושנת B53. היא מבוססת על ליבה של דגם B61-7 אך עברה שינוי מבני מסיבי:
מעטפת חדירה מחוזקת: לפצצה אין מצנח האטה (בניגוד לדגמי B61 אחרים). היא מצוידת בגוף פלדה מונוליטי כבד ומשוריין, ואף באף מחוזק (לפי דיווחים מסוימים, מבוסס אורניום מדולדל), המאפשר לה להינעץ ישירות באדמה או בסלע במהירות גבוהה לפני הפיצוץ.
עומק החדירה: למרות הכינוי "חודרת אדמה", הפצצה עצמה אינה מסוגלת "לחפור" עשרות מטרים; היא חודרת בפועל רק מטרים בודדים (כ-3 עד 6 מטרים) לתוך האדמה או הסלע לפני שהיא מתפוצצת.
מנגנון ההרס (Shock Coupling): היתרון הגדול של החדירה לשכבה הראשונית של הקרקע הוא העברת אנרגיית הפיצוץ ישירות לתוך האדמה (במקום שתתבזבז באוויר). הפיצוץ יוצר גל הדף סיסמי עצום (רעידת אדמה מלאכותית) שממוטט מנהרות ובונקרים עמוקים גם בלי לגעת בהם פיזית.
עוצמת הפיצוץ: מדובר בנשק בעל עוצמה משתנה (Dial-a-yield), אך עוצמתה המקסימלית מוערכת ב-340 עד 400 קילוטון (לשם השוואה, גדול פי 20 עד 25 מעוצמת הפצצה שהוטלה על הירושימה).
הפצצה מיועדת להטלה ממפציצים אסטרטגיים, בעיקר המפציץ החמקן B-2 Spirit.

קרדיט: צבא ארה"ב

כמה יחידות יש בארסנל האמריקאי?
מכיוון שמדובר בנשק גרעיני אסטרטגי וסודי, המספרים המדויקים מסווגים, אך לפי הערכות של ארגוני מחקר מובילים (כמו פדרציית המדענים האמריקאים – FAS ו-Bulletin of the Atomic Scientists):
יוצרו במקור כ-50 יחידות בלבד מדגם זה (במסגרת תוכנית שינוי מבני בסוף שנות ה-90).
הארסנל הפעיל הנוכחי של ה-B61-11 מוערך ב-כ-40 יחידות זמינות שנמצאות במלאי הפעיל (Enduring Stockpile) ומיועדות לשימוש המפציצים האסטרטגיים.
יתר הדגמים הישנים של סדרת ה-B61 (כמו דגמי 3, 4 ו-7) עוברים בשנים האחרונות שדרוג והסבה לדגם המודרני והמדויק B61-12, לצד פיתוח הדגם העוצמתי החדש B61-13, אך ה-B61-11 נשמרת באופן ייעודי בגלל המעטפת הפיזית הייחודית שלה לחדירת קרקע.

משמעות: לארה"ב יש בארסנל מספיק פצצות חודרות בונקרים גרעיניות להשמדה טוטלית של תוכנית הגרעין האיראנית, השמדה שאין ממנה שיקום בחמישים שנה הבאות.