עדכון מבצעי-הנדסי: "מבצע ולס" (Operation VELES) – האבולוציה התת-קרקעית בעיצומה
עדכון מבצעי-הנדסי: "מבצע ולס" (Operation VELES) – האבולוציה התת-קרקעית בעיצומה
בימים האחרונים נחשפים פרטים מבצעיים והנדסיים מרתקים נוספים על "מבצע ולס" (Operation VELES) שניהל קורפוס "חארטיה" (Khartiia Corps) של המשמר הלאומי האוקראיני בגזרת קופיאנסק.
כששדה הקרב העילי הופך ל"שקוף" כמעט לחלוטין בשל רחפנים, חיישנים ותרמיים – התוואי התת-קרקעי מפסיק להיות רק מרחב מחסה, אלא הופך לממד התמרון ההתקפי העיקרי.
להלן עיקרי העדכונים והניתוח ההנדסי-מבצעי מהנתונים שנחשפו:
1. היקף התמרון והאתגר הפיזי
* מרחק התקדמות חסר תקדים: הכוחות חצו מרחק של כ-15 קילומטרים מתחת לאדמה בטרם הגיחו ישירות בעורף הכוחות הרוסיים.
* הפרופיל ההנדסי של התוואי: התנועה בוצעה בחלקה בתוך צנרות גז ותשתיות תעשייתיות בקוטר צר של כ-1.2 מטר בלבד. המשמעות היא תנועה ממושכת בזחילה או בשפופה, בחשכה מוחלטת, תחת עומס ציוד לחימה מלא ותנאי אוורור קשים ביותר.
* תוצאות מבצעיות: ההפתעה ההתקפית בעורף האויב הובילה לניטרול של מעל 100 חיילי אויב וללכידתם של עשרות נוספים, והוגדרה במפקדה כמתקפת-נגד תת-קרקעית מלאה ראשונה מסוגה בהיקף זה.
2. "למידת האויב" והיפוך היוזמה ההנדסית
מפקד הקורפוס, איגור אובולנסקי, ציין כי המבצע נולד לאחר זיהוי ניסיונות רוסיים להשתמש בצנרות גז קיימות לחדירה. במקום להסתפק בהגנה פסיבית או בחסימת הצנרת, הצוותים ההנדסיים מיפו את התשתית הקיימת והפכו אותה למסדרון תמרון התקפי רחב היקף בעורף האויב.
זהו לקח קריטי: ניצול של תשתיות אזרחיות קיימות (תחבורה, ניקוז,ביוב,תקשורת הולכה) כחלק בלתי נפרד מתכנון התמרון ההנדסי.
3. סנכרון רב-ממדי: תת-קרקע, אוויר וקרקע
* Combined Arms בלחימה תת-קרקעית: המבצע לא הסתפק רק בגיחה מהאדמה; ברגע היציאה מהתוואי, הופעלה מעטפת מתוזמנת של רחפני FPV וכוחות סער עיליים (בשיתוף יחידות מיוחדות כגון ה-HUR וצוותי מפעילים ייעודיים) כדי לייצר כיתור תודעתי ומבצעי מלא.
* תקשורת וניווט בתווך אטום: הלוחמים נדרשו לפעול ללא קליטת GPS, תוך הסתמכות על רשתות תקשורת טקטיות עצמאיות (Mesh) וציוד ניווט וסריקה מותאם לתוואי הסגור.
4. משמעות השם
שם המבצע, "ולס" (Veles), אינו מקרי – הוא קרוי על שם אל התת-קרקע, המעמקים והחכמה הנסתרת במיתולוגיה הסלאבית.
לסיכום: "מבצע ולס" אינו אירוע נקודתי אלא סנונית ראשונה הממחישה כיצד תורת הלחימה וההנדסה הצבאית משתנות בזמן אמת. ניצול התת-קרקע הופך למרכיב מפתח בהכרעת האויב בשדה הקרב המודרני.

קרדיט: מהנדס יהודה כפיר מומחה ללוחמה תת-קרקעית, חוקר ומרצה במחלקה ללימודי ביטחון והגנת העורף, מכללת בית ברל
