מחיל חדש להגנת המרחב הנמוך ועד פלוגות "חשיפה-תקיפה": המהפכה הארגונית של צה"ל מול איום הכטב"מים

צה"ל נמצא בעיצומו של תהליך ארגוני ומבני דרמטי למענה לאיום הכטב"מים. לקחי המלחמה באוקראינה והלחימה הרב-זירתית בעזה ובלבנון חוללו שינוי תפיסתי עמוק בזרוע היבשה ובמטה הכללי, והובילו לשינויים מבניים חסרי תקדים.
להלן פירוט השינויים הארגוניים המשמעותיים שצה"ל כבר מבצע בפועל, לצד הרפורמות הנדרשות שהוא נדרש להשלים כדי להתאים את מערך השריון והחי"ר לשדה הקרב המודרני:
 1. שינויים מבניים שצה"ל כבר מבצע בפועל
א. הקמת חיל הגנת המרחב האווירי הנמוך
השינוי הארגוני המבני הגדול ביותר הוא החלטת צה"ל להקים חיל חדש הייעודי כולו להגנה מפני רחפנים וכטב"מים בגובה נמוך.
  • הבסיס הארגוני: החיל החדש נבנה על בסיס חמישה גדודי חי"ר גבולות קיימים (המאבטחים בשגרה את גבולות מצרים, ירדן ומרחב התפר).
  • המשימה החדשה: הגדודים הללו עוברים הסבה ארגונית ומשלבים במשימותיהם אחריות ישירה על הגנת המרחב האווירי הקרוב לקרקע. אל החיל יצורף גם גדוד נ"מ טקטי ייעודי.
 
ב. הקמת מערך רובוטיקה ואוטונומיה מטכ"לי
הרמטכ"ל ושר הביטחון הודיעו על הקמת זרוע/חטיבה חדשה למערכות בלתי מאוישות ובינה מלאכותית (AI). גוף זה נועד לרכז את פיתוח ורכש המערכות האוטונומיות, הכלים הבלתי מאוישים (ביבשה, באוויר ובים) והרחפנים, במטרה להטמיע אותם במהירות בכוחות המתמרנים.
ג. שינוי מבנה הפלוגה בחי"ר ובשריון: פלוגות "חשיפה-תקיפה"
צה"ל החל לשנות את המבנה האורגני של גדודי החי"ר והשריון באמצעות שילוב פלוגות וצוותי חשיפה-תקיפה.
  • שילוב פק"ל רחפנים ברמת המחלקה: הוקם מדור ייעודי בשם "רחפן לתמרון" בבית הספר ללוט"ר (בחטיבת המרום), המכשיר מדריכות חי"ר ולוחמים (בסדיר ובמילואים) בהפעלת רחפנים טקטיים כחלק מהפק"ל המחלקתי האורגני.
  • סגירת מעגלים מהירה: צוותים אלו מצוידים ברחפנים קטנים לנשיאה על הגב (כמו רחפני סריקה אורבנית ותת-קרקעית) ורחפנים משימתיים גדולים יותר. המידע הטקטי זורם מהרחפן ישירות למסכי המפקדים בשטח, ומאפשר לטנקים ולנגמ"שי הנמ"ר והאיתן להשמיד מטרות מבלי להיחשף.
 2. שינויים ארגוניים שצה"ל נדרש וצריך לבצע
לצד הצעדים המרשימים הללו, מומחים צבאיים ומחקרים (כמו של המכון למחקרי בטחון לאומי) מצביעים על פערים ארגוניים שצה"ל עדיין נדרש לפתור:
א. הקמת מערך ייצור המוני ורכש מהיר (Mass Production)
  • הפער: הרכש בצה"ל עדיין מתבצע במקרים רבים במודל מסורתי ואיטי. רחפני FPV (גוף ראשון) הם נשק מתכלה – באוקראינה נעשה שימוש במאות אלפי כטב"מים כאלו בשנה.
  • הצורך הארגוני: צה"ל נדרש להקים מערך לוגיסטי מהיר בשיתוף התעשיות הביטחוניות, המסוגל לרכוש, לייצר ולספק כטב"מים זולים ופשוטים בהיקפים מסחריים, תוך עדכון תוכנה תדיר (בשל השינויים המהירים בתדרי הלוחמה האלקטרונית של האויב).
ב. הגדרת פונקציית "קצין לוחמה אלקטרונית וספקטרום" בכל גדוד מתמרן
  • הפער: כיום, יכולות הל"א (לוחמה אלקטרונית) מרוכזות בעיקר ברמות הגבוהות (חטיבה/אוגדה) או ביחידות מיוחדות.
  • הצורך הארגוני: תנועה של חטיבת שריון בשטח מחייבת הגנה אלקטרונית צמודה ודינמית מפני כטב"מים מנוהלי רדיו (או פתרונות נגד רחפנים מבוססי סיב אופטי). יש להגדיר תפקיד אורגני בגדודים שיהיה אחראי על "בועת ההגנה האלקטרונית" של הכוח הנמצא בתנועה.
ג. ארגון מחדש של הלוגיסטיקה וחילוץ הפצועים בשטח מאוים
  • הפער: שיירות לוגיסטיות של משאיות ואמבולנסים הן מטרה קלה מאוד לרחפני אויב.
  • הצורך הארגוני: כפי שרואים באוקראינה, יש לארגן מחדש את פינוי הפצועים והלוגיסטיקה מבוססת הכטב"מים הכבדים. צה"ל כבר החל לבחון שימוש בכטב"מים כגון "צור" כ"מונית לוגיסטית" להעברת דם ותחמושת, אך נדרש למסד זאת כזרוע לוגיסטית רשמית ואורגנית של חטיבות החי"ר והשריון המתמרנות.