צבא מצרים נמצא בכוננות עליונה על פי הוראת הנשיא א-סיסי. מה מאחורי? ספויילר: האזהרה בסוף הכתבה חשובה!
נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, הורה לכוחות המזוינים המצריים ביום שני האחרון לשמור על רמות הכוננות והמוכנות הקרביות הגבוהות ביותר, לאור מה שתיאר כאתגרים ותמורות אזוריות חסרות תקדים. א-סיסי הוציא הנחיות אלה בעת שעמד בראש ישיבה של המועצה העליונה של הכוחות המזוינים במטה הפיקוד האסטרטגי בבירה המנהלית החדשה.
הצהרת נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, לשמור על רמת כוננות עליונה מגיעה על רקע מתיחות אזורית חסרת תקדים בקרן אפריקה ובאגן הנילוס, אך היא אינה מעידה בהכרח על מלחמה ישירה ומיידית בין מצרים לאתיופיה. לפי דיווחים וניתוחים פוליטיים, הצעד נועד בעיקר להפגנת עוצמה, הרתעה אסטרטגית וביסוס קואליציות אזוריות מול ממשלת אדיס אבבה.
הישיבה של המועצה העליונה של הכוחות המזוינים (SCAF), שפרטיה פורסמו באתר נשיאות מצרים ובכלי תקשורת כמו Egypt Today, התקיימה במקביל לציון יום השנה ה-53 למלחמת אוקטובר 1973. עם זאת, מאחורי הקלעים עומדים אינטרסים גיאו-פוליטיים מורכבים.
מה מאחורי דברי א-סיסי?
- סכסוך המים וסכר הרנסאנס (GERD): מצרים ואתיופיה מצויות בעימות ארוך שנים סביב תפעול סכר הרנסאנס על הנילוס הכחול. אתיופיה חנכה את הסכר ומתכננת להקים סכרים נוספים, דבר שמצרים תופסת כאיום קיומי על אספקת המים שלה. בהצהרתו הבהיר א-סיסי כי מצרים לא תוותר על אף טיפה מחלקה ההיסטורי במי הנילוס.
- הציר האזורי החדש נגד אתיופיה: יום בלבד לפני העלאת הכוננות, אירחה מצרים פסגה מרובעת בעיר אל-עלמיין בהשתתפות מנהיגי סומליה, אריתריאה וסודאן. ארבע המדינות גיבשו חזית דיפלומטית וביטחונית משותפת שמטרתה לבודד את אתיופיה ולבלום את מהלכיה החד-צדדיים באזור.
- המשבר בסומליה והגישה לים: המתיחות החריפה לאחר שאתיופיה חתמה על הסכם להשגת גישה ימית עם מחוז סומלילנד הבדלני, צעד שסומליה רואה כהפרה בוטה של ריבונותה. בתגובה, מצרים הידקה את קשריה עם סומליה, החלה לספק לה משלוחי נשק, וכפי שדווח ב-The New Arab, היא נערכת לפריסת כוחות צבאיים בשטחה. באתיופיה רואים בצעד זה איום ישיר וכיתור אסטרטגי של גבולותיה.
- הסלמה דיפלומטית: המדינות הגיעו לנקודת שפל חסרת תקדים שכללה גירוש הדדי של דיפלומטים בכירים בין קהיר, אדיס אבבה ואסמרה (בירת אריתריאה).
האם צפויה מלחמה בין מצרים לאתיופיה בעתיד הקרוב?
הסבירות למלחמה קונבנציונלית ישירה בין המדינות (הפצצות הדדיות או פלישה) נותרה נמוכה, בעיקר בשל היעדר גבול יבשתי משותף והמרחק הגיאוגרפי ביניהן. כפי שנותח בפלטפורמות כמו Al-Monitor, העימות צפוי להתנהל בערוצים אחרים:
- מלחמות פרוקסי (שליחים): נקודת החיכוך המסוכנת ביותר היא סומליה. אם כוחות צבא מצרים יתפרסו באזורי הגבול של סומליה עם אתיופיה, קיים סיכון ממשי לתקריות אש מקומיות או לעימותים עקיפים בין הצבאות.
- הרתעה ולחץ מדיני: מצרים משתמשת בצבאה החזק כדי להבהיר לאתיופיה שיש מחיר להמשך צעדיה החד-צדדיים. על פי הדיווח ב-Addis Standard, שני הצדדים ממשיכים לשגר אזהרות, אך א-סיסי עצמו הדגיש במקביל כי פתרון האתגרים הללו דורש "דיאלוג ולא עימות".
לסיכום, דבריו של א-סיסי משקפים היערכות לתרחישי קיצון ורצון להפגין עוצמה מול הצעדים של אתיופיה, אך המטרה המרכזית כרגע היא בלימה מדינית והרתעתית ולא פתיחה במלחמה יזומה.
הערה ברקע הכתבה: נאמנים ללקחי מלחמת יום הכיפורים 1973 , שבימים אלו אנחנו מציינים 53 שנה לפתיחתו , להתייחס למה שאנחנו רואים בשטח ולא להתייחס להערכות , אם צבא מצרים העלה את רמת הכוננות בשורות ארמיה 2 וארמיה 3 המוצבות בסיני , אזיי גם על ישראל לנקוט בצעדי זהירות מתבקשים , למרות שברור לכולם שמוקד המתיחות לא נמצא בגבולנו.
