קרן אפריקה על סף פיצוץ: הסיפור מאחורי פלישת כוחות אריתריאה לאתיופיה והקשר הישראלי

ממשלת אתיופיה האשימה את אריתריאה בפלישה ובברית חשאית עם אויביה לשעבר – המורדים בטיגראי – כדי להפיל את הממשל הפדרלי. בתגובה, צבא אתיופיה ביצע תקיפות מל"טים נגד הכוחות האריתריאיים בשטחה. אריתריאה מכחישה סיוע למורדים, וטוענת כי האשמותיה של אתיופיה הן שקרים שנועדו לשמש כ"הכרזת מלחמה" ותירוץ לפלוש לשטחה.

העילה המרכזית למתיחות היא הצהרותיו החוזרות ונשנות של ראש ממשלת אתיופיה, אבי אחמד, כי ארצו (שהיא מדינה ללא מוצא לים) חייבת להשיג גישה ריבונית לים סוף. באריתריאה חוששים שאתיופיה מתכננת לכבוש בכוח את עיר הנמל האסטרטגית האריתראית אסאב (Assab).

הסכסוך הפך מרשת של מלחמות אזרחים למאבק בין-מדינתי. אריתריאה הידקה לאחרונה את קשריה עם מצרים, סודאן וסומליה (מדינות המתנגדות גם הן למדיניות אתיופיה) במסגרת "הצהרת אל-עלמיין", דבר המגביר את הסיכון למלחמה רב-זירתית במזרח אפריקה. 

נתיבי השיט בים סוף הם עורק חיים עבור הכלכלה והביטחון של ישראל (במיוחד מול איומים כמו החות'ים בתימן). מלחמה כוללת בקרן אפריקה עלולה לערער לחלוטין את היציבות בנתיב ימי קריטי זה.

על פי דיווחים בינלאומיים (כמו של Middle East Eye), אתיופיה נחשבת למדינה הקרובה לישראל ולאיחוד האמירויות, אשר סיפקו לה בעבר מערכות נשק ומל"טים. באריתריאה חוששים כי ישראל והאמירויות יתמכו בעמדה האתיופית כדי לזכות בדריסת רגל ריבונית בחוף ים סוף.

באתיופיה שוהים אלפי אזרחים ישראלים וזכאי עלייה (בעיקר במחוזות אמהרה ותיגראי). בעקבות ההסלמה הנוכחית, משרד החוץ הישראלי החמיר את אזהרות המסע לאזורי הלחימה בצפון המדינה. 

בישראל חיים עשרות אלפי אזרחי אריתריאה (חלקם תומכי משטר וחלקם מתנגדיו). מלחמה כוללת או שינוי משטר באריתריאה עשויים להשפיע ישירות על עתידם הפוליטי והמשפטי.