ממצרים ועד סומליה: החזית המרובעת שמחשבת מסלול מחדש עבור ישראל באפריקה
הכרזת אל-עלמיין, שנחתמה אתמול (4 באוקטובר 2026) במסגרת פסגה מרובעת של מנהיגי מצרים, סודאן, אריתריאה וסומליה, מסמנת הקמה של חזית אזורית מאוחדת ונדירה בקרן אפריקה ובאגן הנילוס. להכרזה זו ישנן השלכות עקיפות אך משמעותיות על ניסיונות ההתבססות של ישראל באפריקה, בעיקר משום שהיא מכוונת להחלשת אתיופיה—בעלת הברית האסטרטגית המרכזית של ישראל באזור—ולצמצום השפעות זרות במרחב הימי.
עיקרי הכרזת אל-עלמיין
הפסגה, שהוביל נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, התמקדה בגיבוש קו נוקשה מול איומים אזוריים משותפים:
- שמירה על שלמות סומליה: המדינות הצהירו על תמיכה מלאה בריבונות סומליה ודחו באופן קטגורי כל הכרה בחבל המורד סומלילנד (Somaliland).
- זכויות המים בנילוס: ההכרזה שללה כל צעד חד-צדדי הפוגע במכסות המים של מצרים וסודאן, קריאת תיגר ישירה על פרויקט סכר הרנסאנס של אתיופיה.
- ביטחון הים האדום: נקבע כי הפיקוח והביטחון בים האדום הם נחלתן הבלעדית של המדינות השוכנות לחופיו בלבד, תוך התנגדות להתערבות חיצונית.
ההשלכות על האינטרסים של ישראל באפריקה
| זירת ההשפעה | משמעות ההכרזה | השלכות על ישראל |
|---|---|---|
| הציר האתיופי | בידוד פוליטי ולחץ צבאי וכלכלי מוגבר על ממשלת אדיס אבבה. | פגיעה בעוגן הישראלי: אתיופיה היא השותפה הבכירה של ישראל במזרח אפריקה. החלשתה האזורית מצמצמת את מרחב התמרון ואת העומק האסטרטגי של ישראל ביבשת. |
| חופש השיט והים האדום | הגדרת הים האדום כשטח השפעה בלעדי של מדינות החוף (בהן מצרים, סודאן ואריתריאה). | הגבלת נוכחות ביטחונית: החלטה זו מקשה על ישראל לבסס נכסים ביטחוניים, מודיעיניים או שיתופי פעולה ימיים גלויים בדרום הים האדום, ציר קריטי להגנת נתיבי המסחר שלה. |
| סוגיית סומלילנד | חסימה מוחלטת של לגיטימציה בינלאומית לחבל סומלילנד. | בלימת ערוצים אלטרנטיביים: אתיופיה ניסתה להשיג מוצא לים דרך הסכם חכירה עם סומלילנד. סיכול המהלך פוגע ביכולת של ישראל (או בנות בריתה) לייצר דריסת רגל לא רשמית לחופי מפרץ עדן. |
בשורה התחתונה, ההצהרה מייצרת "חומת מגן" ערבית-אפריקאית בקרן אפריקה, שמטרתה לבלום גורמים המאתגרים את מצרים וסומליה. מציאות זו מאלצת את ישראל לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע לדרכי ההשפעה הדיפלומטיות והביטחוניות שלה במדינות אפריקה שמדרום לסהרה.
