קצרצר לחג הסוכות – למשמעות הסוכה עבורנו

בס"ד קצרצר לחג הסוכות – אמר ר' יונתן [זקס] – למשמעות הסוכה עבורנו
מה מסמלת הסוכה? הרב זקס מצביע על קשר מיוחד בין הסוכה לבין המקדש (בין השאר: קיום מצוַת הַקְהֵל בעת העלייה לרגל בחג הסוכות שלאחר שנת השמיטה; חנוכת בית המקדש הראשון וגם השני בסוכות). בין המקדש לבין המשכן שקדם לו (ומתואר בתורה), מצביע הרב על שני הבדלים עקרוניים: א) המשכן נבנה כולו בהתנדבות בני העם [וכמה סמלי הדבר שהפרשה המתחילה את סיפורו נקראת "תרומה"!], ולא כן המקדש. ב) המשכן היה נייד, מפורק ונוסע עם העם במסעות המדבר, ואילו המקדש היה בניין קבוע בירושלים. ההבדל השני משתמע בתגובת נתן הנביא ליוזמת דוד לבניית המקדש (שמ"ב ז'), שבה נאמר, בין השאר: "לא ישבתי בבית… ואהיה מתהלך באהל ובמשכן". המשכן הנייד מסמל את מצב העם; ולדברי הנביא, המקדש ייבנה רק בימי בנו של דוד, כשהעם יגיע אל המנוחה ואל הנחלה.
אמנם מצב השלווה הזה עלול להביא לשאננות, לשביעות רצון יתרה ואף לכפירה. ההתמודדות עם אלה היא באמצעות התזכורת החד-שנתית לאופי חיינו בעבר: בחג הסוכות, "חגו המובהק של המקדש", יוצאים לדירה ארעית, ההפך מ"ביתי הוא מבצרי", וביושבנו בסוכה אנחנו זוכרים את הימים שבהם שרתה השכינה בקרב אבותינו בסוכות המדבר.
אך הסוכה היא לא רק סמל לעבר, אלא גם להווה ולעתיד: במקום אחר רואה בכך הרב רמז לפעלתנות המצופה מאיתנו: "גם כשהיהודי חונה, הוא בעצם נתון במסע. להיות יהודי פירושו לנסוע. היהדות היא מסע". והרב מסכם, שבענייני הרוח, כמו בענייני הגוף, ישיבה בלי תזוזה היא דבר מסוכן, אלא "נוצרנו לתנועה, להליכה, לניעה, ללמידה, לחיפוש, לשאיפה, לצמיחה, לידיעה שאמנם לא עלֵינו המלאכה לגמור אך אין אנו בני חורין להיבטל ממנה".
(ראו: הרב י' זקס, מועדים לשיחה, עמ' 126-119; "תמיד במסע" [לפרשת פקודי] – באתר הרב זקס.)

שבת שלום ומועדים לשמחה!

קרדיט: הפרופסור עמוס פריש – ראש החוג (לשעבר) לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן