כיפת ברזל של המגרב? המשמעות מאחורי ההתעניינות במערכת ההגנ"א "קלע דוד" הישראלית על ידי מרוקו
הדיווחים סביב עניין מרוקאי במערכת "קלע דוד" (David’s Sling) משקפים עליית מדרגה משמעותית ביחסים האסטרטגיים בין המדינות, אשר קיבלו תוקף רשמי בתוכניות עבודה צבאיות משותפות.
להלן ניתוח של מה שעומד מאחורי הדיווחים, משמעותם הגיאופוליטית והנכונות של ישראל למכור מערכות מסוג זה:
1. הרקע המבצעי והאזורי
- צורך בהגנה רב-שכבתית במרוקו: מרוקו נמצאת במרוץ חימוש ממושך מול אלג'יריה (הנתמכת על ידי רוסיה) ומתמודדת עם איומי כטב"מים וטילים מצד חזית הפוליסריו. הממלכה כבר רכשה והפעילה בהצלחה את מערכת ברק MX הישראלית (המספקת הגנה לטווחים קצרים ובינוניים), וכעת היא מחפשת מענה הגנתי לטווחים ארוכים יותר ולאיומים מורכבים כמו טילים בליסטיים וטילי שיוט.
- "הוכחת היתכנות" במלחמה במזרח התיכון: מערכת קלע דוד זכתה לחשיפה עולמית חסרת תקדים לאור ביצועיה המבצעיים המרשימים ביירוט רקטות כבדות, טילי שיוט וטילים בליסטיים ששוגרו לעבר ישראל על ידי איראן ושלוחותיה (כמו חזבאללה והחות'ים). ההצלחה הזו הפכה את המערכת לאחת המבוקשות בעולם.
2. המשמעות
- מרוקו כמעצמה אזורית בחסות טכנולוגיה ישראלית: רכישת מערכת כמו קלע דוד מעמידה את מרוקו בשורה אחת עם מדינות מתקדמות וממצבת אותה ככוח צבאי מוביל בצפון אפריקה. הקשר הביטחוני בין רבאט לירושלים הפך לחלק מרכזי באסטרטגיית הריבונות וההגנה המרוקאית.
- השפעה על אירופה (וספרד בפרט): התעצמותה של מרוקו בטכנולוגיות הגנה ישראליות מתקדמות משנה את מאזן הכוחות באגן הים התיכון. מדינות כמו ספרד עוקבות בדאגה אחר העובדה שמרוקו בונה רשת הגנה אווירית מתקדמת, בעוד הן עצמן מוגבלות ביכולתן לרכוש מערכות דומות מסיבות פוליטיות.
3. מהי מידת הנכונות בישראל למכור מערכות כאלו למדינות זרות?
ישראל מציגה נכונות גבוהה מאוד למכור את מערכות ההגנה האווירית שלה, כולל קלע דוד, מתוך ראייה אסטרטגית, כלכלית ומדינית:
- אינטרס כלכלי ומבצעי: מכירת מערכות בסדרי גודל כאלה מכניסה מיליארדי דולרים לתעשיות הביטחוניות (רפאל, אלביט והתעשייה האווירית). כספים אלו מופנים ישירות להמשך המחקר, הפיתוח והגדלת מלאי המיירטים של צה"ל.
- תקדים היסטורי ומכירות דומות: הנכונות הישראלית אינה תיאורטית. ישראל כבר חתמה על עסקת ענק למכירת מערכת "חץ 3" לגרמניה, ולאחרונה נסגרה עסקת ענק בהיקף של כ-3.5 מיליארד דולר עם יוון לפיתוח מערך הגנה אווירית ("מגן אכילס") המבוסס על מערכות ישראליות כמו קלע דוד וברק MX. גורמים רשמיים במשרד הביטחון אף הגדירו את קלע דוד כ"מערכת האטרקטיבית ביותר לשיווק".
המכשול המרכזי: האור הירוק מוושינגטון
למרות הנכונות הגבוהה של ישראל ומרוקו, עסקה כזו תלויה לחלוטין באישור אמריקאי. מערכת קלע דוד פותחה בשיתוף פעולה מלא ובמימון של מנהלת הגנה מטילים האמריקאית (MDA) יחד עם חברת ריית'יאון (Raytheon). לכן, כל יצוא של המערכת לצד שלישי מחייב אישור רשמי של הממשל בוושינגטון (כפי שנדרש וניתן בעבר עבור מכירת המערכת לפינלנד). לאור הסכמי אברהם והברית האסטרטגית של ארה"ב ומרוקו, הסיכויים לקבלת אישור כזה נחשבים לחיוביים.
