ההכשרות המיוחדות שעבר הצוות הישראלי של הצוללת החדישה "דרקון" בגרמניה, עפ"י מקורות זרים
הכשרת צוות אח"י 'דרקון' בגרמניה נחשבת לאחת ההכשרות המורכבות והארוכות ביותר שביצע חיל הים מעולם. המעבר לצוללת בעלת ממדים גדולים וטכנולוגיות פורצות דרך דרש מהלוחמים והמפקדים לעבור סדרת אימונים ייחודית במספנות ובמתקני חיל הים הגרמני בקיל.
אופי ההכשרה התמקד בכמה צירים מרכזיים:
1. למידה טכנולוגית והסמכת הנדסה מאפס
- שליטה במערכות ההנעה (AIP): הצוות הטכני של הצוללת עבר התמחות מעמיקה במערכות ההנעה העצמאית ללא תלות באוויר חיצון. המערכת מבוססת על תאי דלק ומורכבת משמעותית מצוללות רגילות, מה שדרש הבנה הנדסית כימית ומכנית ברמה הגבוהה ביותר.
- ניהול אנרגיה ובטיחות: בשל היכולת לשהות שבועות ארוכים מתחת למים, הצוותים הוכשרו בניהול משאבי חמצן, מים ואנרגיה במצבי שגרה וחירום קיצוניים, תוך הקפדה על אבטחת המערכות המסווגות.
2. אימונים בסימולטורים מתקדמים (מחשוב וסימולציה)
- דימות תרחישים קריטיים: לפני שבכלל דרכו על הצוללת האמיתית, הלוחמים בילו מאות שעות בסימולטורים גרמניים מתקדמים המדמים במדויק את חדר הפיקוד (הגשר) והמערכות של ה'דרקון'.
- תרגול מצבי קיצון: הסימולטורים אפשרו לצוות לתרגל פגיעות, חדירות מים, שריפות, ופגיעה במערכות ניווט, כשהמטרה היא להביא את הצוות לפעולה אוטומטית ומהירה "בחשכה ובדממה".
3. הפלגות מבחן בים הפתוח (אימונים רטובים)
- יציאה לים הצפוני והים הבלטי: בשלבי הבנייה המאוחרים, הצוות הישראלי יצא לסדרת הפלגות מבחן ממושכות בים הפתוח יחד עם מהנדסים גרמניים.
- בחינת מעטפת הביצועים: בשלב זה נבחנו יכולות הצלילה לעומק, יכולת התמרון של כלי השיט הגדול, רמות הרעש (החתימה האקוסטית) והתפקוד המבצעי של מערכות הסונאר והגילוי המתקדמות.
4. גיבוש צוות הליבה ("הפלגת הרצה")
- סינרגיה אנושית: צוללת חדשה דורשת "תפירת" שפה משותפת בין הלוחמים. השהות הממושכת בגרמניה, רחוק מהבית, שימשה גם ככלי לגיבוש חברתי ומבצעי עמוק.
- הסמכת מפקדים: מפקדי המחלקות והצוללת עברו מבחני הסמכה קשוחים כדי לוודא שהם מסוגלים להוביל את כלי השיט היקר והמורכב ביותר של צה"ל באזור זר ומאתגר, בדרך למבצע אבטחת השילוח המורכב חזרה לישראל.
