הקרב על שמי קהיר: כיצד עסקת המטוסים של מצרים מול ארה"ב וסין משפיעה על ביטחון ישראל?
עסקת מכירת מטוסי ה-F-15 האמריקאים למצרים (במסגרתה מצרים מעוניינת ברכש של עד 46 מטוסי F-15EX) עדיין נמצאת בשלבי משא ומתן מתמשכים, וטרם נחתם הסכם סופי או נקבע לוח זמנים לאספקה.
העסקה, שאושרה עקרונית על ידי וושינגטון כבר בשנת 2022, מתקדמת במסלול אישורים איטי ומדורג. העיכובים נובעים משילוב של ביקורת בקונגרס האמריקאי בנושאי זכויות אדם במצרים, לצד בחינה קפדנית של הגבלות טכנולוגיות כדי לשמור על היתרון האיכותי של ישראל (QME).
הקשר הסיני וביקור נשיא סין בקהיר
התזמון הנוכחי מעלה עניין רב, שכן נשיא סין שי ג'ינפינג מגיע השבוע (ספטמבר 2026) לביקור רשמי ומתוכנן בקהיר, שמלווה גם בתרגילים אוויריים משותפים לצבא מצרים וסין ("עיטי הציוויליזציה").
- האם ארה"ב מחכה לביקור כדי לטרפד עסקה? ארה"ב אינה מעכבת את העסקה באופן יזום כדי "לתזמן" אותה מול הביקור, אך הפזילה המצרית לעבר סין היא המנוע העיקרי שדוחף את ארה"ב להשאיר את עסקת ה-F-15 על השולחן. מצרים מתוסכלת מהמגבלות שהאמריקאים מטילים עליה (כמו הסירוב למכור לה מטוסי F-35 וחוסר נכונות לספק טילי אוויר-אוויר מתקדמים מעבר לטווח הראייה – BVR), ולכן החלה לבחון רכישת מטוסי קרב מסין (כמו ה-J-10C או ה-J-31 החמקן).
- מניעת זליגה לגוש הסיני-רוסי: המטרה האמריקאית היא למנוע ממצרים להעמיק את התלות הצבאית שלה בבייג'ינג (או במוסקבה בעבר). וושינגטון מבינה שאם תסרב סופית לעסקת ה-F-15, מצרים עשויה לחתום על עסקאות נשק אסטרטגיות ארוכות טווח עם סין. לכן, המשא ומתן נשמר "חם" כאמצעי לחץ ובלימה, במיוחד על רקע המאבק הטכנולוגי הנוכחי (למשל, סביב ניסיונות חברת וואווי הסינית להקים תשתיות בינה מלאכותית ומחשוב עבור ממשלת מצרים).
משמעות הגעת מטוסי ה-F-15 למצרים מבחינת ישראל
מבחינה אסטרטגית, המדיניות הישראלית הרשמית לאורך השנים האחרונות הייתה דווקא לתמוך באספקת המטוסים הללו למצרים. מדובר באינטרס מורכב בעל מספר משמעויות:
| היבט אסטרטגי | המשמעות עבור ישראל |
|---|---|
| שימור הציר המערבי | ישראל מעדיפה ששכנתה מדרום תתבסס על מערכות נשק אמריקאיות. הדבר מבטיח שלארה"ב תישאר "יד על השיבר" (באמצעות אספקת חלפים ותחזוקה), מה שמונע ממצרים להפוך לבת-ברית צבאית הדוקה של סין או רוסיה. |
| היתרון האיכותי (QME) | מטוסי ה-F-15 שיסופקו למצרים (אם יסופקו) יעברו שנמוך ("גרסה מצרית") ולא יכללו את אותן מערכות לוחמה אלקטרונית, מכ"מים מתקדמים או חימוש ארוך-טווח שיש בידי חיל האוויר הישראלי, כדי להבטיח את עליונותה של ישראל באזור. |
| איזון מול איומים אזוריים | מצרים חזקה ויציבה, שמסוגלת להתמודד עם איומי טרור בסיני ואתגרים בגבול לוב, משרתת את הביטחון הישראלי. |
| פוטנציאל שחיקה עתידי | למרות השלום והתיאום הביטחוני, הגעת עשרות מטוסי תקיפה ארוכי טווח בעלי כושר נשיאת חימוש כבד לשמי המזרח התיכון תמיד מחייבת את צה"ל לקחת אותם בחשבון בתרחישי הייחוס הקיצוניים ביותר לטווח הרחוק. |
לסיכום: המשא ומתן נמשך בעצלתיים תחת מגבלות פוליטיות. בעוד סין מנסה לנצל את הוואקום כדי להעמיק את אחיזתה בקהיר באמצעות ביקורים רשמיים ותרגילים, ארה"ב משתמשת בעסקת ה-F-15 כקלף גיאופוליטי כדי להשאיר את מצרים בתוך מרחב ההשפעה המערבי – מהלך שישראל, תחת סייגים טכנולוגיים, רואה בו אינטרס מייצב.
