אי אחד בשם ח'ארג – או – טראמפ יודע היטב למה הוא פרסם היום סרטון עוצמתי על אותו אי. דעה!

קריסת הנפט של איראן אינה מתחילה בנאומים – היא מתחילה באי אחד בשם ח'ארג.

ח'ארג אינה שדה נפט מפיק. הנפט מוזרם אליה באמצעות צינורות מהיבשה ומשדות אבוזר, פרוזאן ודורוד, ולאחר מכן מאוחסן בה ומועמס על מכליות. ניתוחים מקצועיים טוענים שכ־90% עד 96% מייצוא הנפט הגולמי האיראני עובר דרך הרציפים שלה.

בשנה רגילה יצאו ממנה לבדה כ־1.5 עד 1.58 מיליון חביות ביום, מתוך סך יצוא של כ־1.6 מיליון חביות ביום. כלומר, פגיעה בח'ארג אינה משמעותה "ירידה ביצוא" – אלא ניתוק עורק החיים.

הנתונים על האי עצמו מסבירים מדוע הוא מהווה את העצב המרכזי של תעשיית הנפט האיראנית:

• קיבולת אחסון של כ־30 עד 34 מיליון חביות, בכ־55 מכלי אחסון.
• רציפי טעינה המסוגלים, תיאורטית, לטפל ב־5 עד 7 מיליון חביות ביום, ובהם רציף "אזרבאד", המסוגל להעמיס שלוש מכליות ענק במקביל.
• במהלך שנה שלמה העביר ח'ארג מאות מיליוני חביות; הערכות מסוימות דיברו על כ־550 מיליון חביות שעברו דרכו בתוך 12 חודשים.

אין מדינת נפט גדולה אחרת שמרכזת שיעור כה גדול מהיצוא שלה באי אלמוגים יחיד.

הסנקציות כבר ביצעו מחצית מהמשימה – עוד לפני שנורה טיל כלשהו.

הכנסות הנפט של איראן בשנת 2025 הוערכו בכ־48 מיליארד דולר, כאשר יותר מ־99% מהנפט הופנה לסין, תוך מתן הנחות ושימוש במתווכים.

מאז 2012 איבדה איראן כ־540 מיליארד דולר מהכנסות הנפט שלה, כתוצאה מהסנקציות, מההנחות ומעלויות ההברחה – כלומר, יותר מ־100 מיליון דולר ביום שאבדו לאורך השנים.

ואז הגיע המצור הימי, והיקף הטעינה באוגוסט 2026 צנח לכ־260 אלף חביות ביום, לעומת כ־1.7 מיליון חביות ביום שנה קודם לכן – ירידה של יותר מ־80%.

נגיד הבנק המרכזי עצמו דיבר על הכנסות מיצוא שנושקים לאפס ברגע הקריסה.

 

אם ח'ארג תושמד – כל המשוואה קורסת בבת אחת:

1) החלופות מוגבלות מאוד.
סירי, לוואן וג'אסק אינן מסוגלות לפצות על היכולת לטפל במכליות ענק, על עומק המים ועל רשת הצינורות הקיימת. ג'אסק נבנתה מלכתחילה כדי לעקוף את מצרי הורמוז, ובעלת קיבולת נומינלית נמוכה בהרבה – היא לא נועדה להחליף את ח'ארג.

2) מכלי האחסון יתמלאו בתוך שבועות אם הטעינה תיפסק.
לאחר שמלאי האחסון של 30 מיליון חביות יגיע לקיבולת המרבית, המשטר ייאלץ להפחית את התפוקה כבר מבארות הנפט עצמן. כתוצאה מכך ייפגעו במקביל הנפט הגולמי, הגז הנלווה, החשמל והבנזין.

3) המטבע הזר ייעלם.
לא יהיו מספיק משאבים לתשלום משכורות, למימון המיליציות האיראניות בחו"ל או לייבוא תרופות, מזון וחלקי חילוף. הנפט היה הכיסוי האחרון שנותר לרשת הכלכלית של משמרות המהפכה.

4) השוק המקומי יתפוצץ.
מדינת הנפט העשירה ביותר, לפחות על פי הנרטיב הרשמי, כבר עומדת בתורים בתחנות הדלק בעקבות שיבושים בזיקוק. הפסקת היצוא תהפוך את המשבר ממשבר בקופת המדינה למשבר ברחוב.

5) גם סין עצמה, הרוכשת הכמעט יחידה, לא תסכן את הצי שלה ואת הבנקים שלה ללא הגבלת זמן, אם הטעינה תהפוך לבלתי אפשרית וההתחשבנות בדולרים תיחסם.

 

הסנקציות חנקו את יכולת המכירה; ואם ח'ארג תיפול – הן יחנקו את עצם היכולת למכור.

במצב כזה לא יישאר למשטר קלף הורמוז, לא קלף הבנק ולא קלף המכליות.

יישארו בידיו רק נאומי ההרתעה והדיווחים המפוברקים על הגרעין…

וזה כבר אינו כלכלת מדינה – זהו כלכלת גוססים הממתינים למכה האחרונה. ( אלמרצאד)

 

הסרטון של טראמפ: