איראן משלימה הכנות לקליטת מטוסי הקרב החדישים סוחוי-35 שכבר מוכנים למסירה ברוסיה
דיווח: טייסים וטכנאים איראנים השלימו אימונים בתפעול ותחזוקה של מטוסי סו-35, על פי מקורות.
הקבוצה הראשונה של 40-48 אנשי צוות אוויר מאיראן סיימה את ההדרכה ברוסיה כבר בתחילת 2024.
האימונים מתקיימים באיראן באמצעות מטוסי יאק-130 ומתקדמים כעת לסימולטורים מלאים של משימות עבור סו-35.
רוסיה כבר ייצרה כ-20 מטוסי סו-35 עבור איראן והם נשארים ברוסיה עד שאיראן תשפץ את בסיס החיל האוויר חאמאדאן – Hamadan לפני המשלוח. בסיס החיל האוויר חאמאדאן ניזוק במהלך מלחמת ארה"ב/ישראל.
איראן צפויה לקבל בסך הכל 48 מטוסי סו-35, 12 מטוסי סו-30sm עם מטוסי סו-30 הצפויים להגיע באמצע 2027, אך סימולטורים של מטוסים אלה יגיעו קודם להדרכה נוספת.
העיכוב במשלוח המטוסים האלה לאיראן נובע מתשתיות ולא מהאימונים. טהרן חייבת קודם לבנות מחסים והאנגרים בבסיס החיל האוויר חאמאדאן עבור המטוסים האלה עד שהם יעמדו בתקן. הסו-35, שהוא מטוס קרב מדור 4 עם רדאר Irbis-E חזק, טווח ארוך וטילים מודרניים, יחליף את F-14 טומקט, מיג-29, F-4 פנטום שעדיין בשימוש בחיל האוויר האיראני.
1. "עסקת חליפין" שהבשילה
- סטטוס הייצור: המפעלים ברוסיה השלימו את ייצורם של כ-20 מטוסי Su-35 מתוך הזמנה של לפחות 48 מטוסים.
- עיכוב התשתיות בבסיס חאמאדאן: המטוסים המוכנים נשארים זמנית ברוסיה בעיקר בשל פגיעות תשתית קשות שספג בסיס חיל האוויר חאמאדאן (שהיד נוז'ה) במהלך סבבי הלחימה האחרונים מול ארה"ב וישראל (במסגרתם אף נפגעו מטוסי F-4 איראניים על הקרקע). איראן פועלת כעת במרץ לבנות מחסים מבוטנים ודירים תת-קרקעיים המותאמים לממדיו הגדולים של הסוחוי כדי למנוע את השמדתם במכת מנע.
- רצף ההכשרה: ההדרגתיות באימונים היא עובדה קיימת. הטייסים האיראנים מתאמנים כבר חודשים ארוכים על מטוסי האימון והתקיפה הקלים יאק-130 (Yak-130) שסופקו לטהרן. לאחרונה, איראן רכשה והציבה סימולטורים מתקדמים מלאים (המקושרים ישירות לקוקפיט של ה-Su-35) המאפשרים לטייסים לתרגל משימות קרב מורכבות ושימוש בחימוש מבלי להמריא.
- מטוסי Su-30SM: הדיווחים על הגעת מטוסי Su-30 מתקדמים באמצע 2027 מראים כי שיתוף הפעולה אינו חד-פעמי אלא תוכנית הצטיידות ארוכת טווח.
2. המשמעות לגבי איראן: סגירת פער של חצי מאה
- עליונות טכנולוגית אזורית: ה-Su-35 (מטוס דור 4++ המוגדר כמולטי-רול) מעניק לאיראן לראשונה יכולות תמרון קיצוניות, לוחמה אלקטרונית מתקדמת, וטווח טיסה ארוך מאוד.
- מכ"ם וחימוש קטלני: רדאר ה-Irbis-E החזק מסוגל לזהות מטרות מטווחים עצומים (כולל ניסיונות איתור של מטוסי חמקן בטווחים מסוימים). יחד עם טילי אוויר-אוויר ארוכי טווח, איראן יכולה כעת להציב איום ממשי על מטוסים במפרץ הפרסי ובמדינות השכנות, ולא רק להסתמך על מערכות הגנה קרקעיות (כמו ה-S-300 וה-S-400).
- עצמאות מבצעית מהירה: העובדה שהטייסים והטכנאים משלימים את הכשרתם על סימולטורים באיראן מבטיחה שכאשר המטוסים ינחתו פיזית בבסיסים המשופצים, חיל האוויר האיראני יוכל להפוך אותם למבצעיים תוך שבועות בודדים.
3. המשמעות לגבי ישראל וארצות הברית: שינוי במשוואת השמים
- צמצום חופש הפעולה האווירי: חיל האוויר הישראלי והאמריקאי נהנו עד כה מעליונות אווירית מוחלטת בשמי המזרח התיכון. ה-Su-35 הוא יריב שקול ומסוכן בקרבות אוויר הדורש תכנון טקטי שונה לחלוטין מצד מטוסי דור 4 (כמו ה-F-15 וה-F-16).
- סיבוך תקיפה עתידית באיראן: כל תכנון לתקיפת מתקני הגרעין או תשתיות הטילים באיראן הופך למסוכן בהרבה. המטוסים התוקפים ומטוסי התדלוק ייאלצו להתמודד לא רק עם סוללות נ"מ, אלא עם פטרולים של מטוסי קרב מודרניים המכוונים על ידי מכ"מים עוצמתיים.
- עליית מדרגה בחיכוך המבצעי: החיכוך כבר החל בפועל במרחב האזורי. רק לאחרונה (במרץ 2026), רשם חיל האוויר הישראלי הפלה היסטורית ראשונה של מטוס מאוייש על ידי F-35 "אדיר", כאשר המטרה שהופלה הייתה מטוס יאק-130 איראני (שמשמש כאמור כפלטפורמת אימון לסוחוי). כניסת ה-Su-35 תגביר את התקריות האוויריות הללו באופן משמעותי.
- הציר הרוסי-איראני הופך לקבוע: העסקה מוכיחה שרוסיה מוכנה לשלם בארכיטקטורת הביטחון של המזרח התיכון עבור העזרה האיראנית באירופה. ארה"ב וישראל יצטרכו להשקיע משאבי מודיעין עצומים במעקב אחר התשתיות המתרחבות בחאמאדאן ובלמידת מערכות הלוחמה האלקטרונית הרוסיות שנמסרו לאיראנים.
