הרטוריקה לחוד והביטחון לחוד: למרות הביקורת, פינלנד מאריכה בחשאי את הסכם הרכש הביטחוני עם ישראל בעשור נוסף
פינלנד וישראל האריכו בחשאי את מזכר ההבנות לשיתוף פעולה ביטחוני ביניהן בעשור שלם – עד לשנת 2034. ההסכם, שנחשף בסוף אוגוסט 2026 על ידי תאגיד השידור הפיני Yle, מעגן את היחסים האסטרטגיים בין המדינות בתחומי המחקר, הפיתוח והרכש הצבאי.
הרקע
הסכם שיתוף הפעולה הביטחוני המקורי בין המדינות נחתם עוד בשנת 2013 וחודש מאז בכל חמש שנים. בתחילת 2024 (לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל) הציעה פינלנד להאריך את ההסכם. השינוי הדרמטי הנוכחי הוא הכפלת תקופת ההסכם מחמש שנים לעשר שנים (עד 2034), החלטה שאושרה בחתימת שרי הביטחון ללא פרסום רשמי או הודעה פומבית מצד משרד הביטחון בהלסינקי. דבר ההסכם דלף ועורר סערה פוליטית מצד מפלגות השמאל והאופוזיציה הפינית, שכינו אותו "בושה היסטורית" לנוכח הביקורת הציבורית על ישראל.
המשמעות
- אינטרסים מול רטוריקה: בעוד שהדרג המדיני בפינלנד (כמו שרת החוץ) משמיע לעיתים קרובות ביקורת חריפה כלפי ישראל, ההסכם מוכיח כי בפועל, האינטרס הביטחוני הפיני גובר על ההצהרות הפוליטיות.
- השפעת האיום הרוסי: מאז הצטרפותה של פינלנד לנאט"ו והתגברות האיום מצד רוסיה (עימה יש לה גבול של 1,300 ק"מ), המדינה רואה בטכנולוגיה הישראלית צורך קריטי לביטחונה הלאומי.
- שער חליפין לנאט"ו ולשוק האירופי: עבור התעשייה הביטחונית הישראלית, ההסכם מעניק עוגן יציב וארוך טווח בתוך מדינה חברה בנאט"ו, ומחזק את מעמדה של ישראל כספקית מובילה באירופה.
- קבוצת תיאום קבועה: נחשף כי המדינות הקימו קבוצת תיאום משותפת שמתכנסת לפחות פעם בשנה כדי לקדם פרויקטים טכנולוגיים.
היקף העסקאות הצפויות
לפי הדיווחים, ישנם כיום כ-23 פרויקטים ביטחוניים שונים הנמצאים בדיונים בין פינלנד לבין תעשיות הנשק הישראליות.
היקף העסקאות שכבר יצאו לפועל או נמצאות בשלבי הטמעה מתקדמים נאמד במאות מיליוני אירו:
- מערכת "קלע דוד": רכישת הדגל של פינלנד מחברת רפאל, בשווי של כ-317 מיליון אירו. המערכת צפויה להפוך למבצעית בפינלנד כבר במהלך 2025/2026.
- מערכות הגנה אקטיביות וטילים: חברת ההגנה הפינית Patria פועלת להטמעת מערכות הגנה ישראליות, כמו מערכת "מעיל רוח" (Trophy) וטילי גיל (Spike), בתוך כלי הרכב המשוריינים של צבא פינלנד.
- מערכות ימיות: פינלנד מתבססת גם על טילי הים Gabriel 5 של התעשייה האווירית.
איזה עוד מדינות עשויות ללכת בעקבות פינלנד?
פינלנד אינה פועלת בוואקום. מדינות נוספות באירופה, בדגש על מזרח אירופה, המדינות הבלטיות והמדינות הנורדיות, חוות חשש דומה מהתעצמות רוסיה ומחפשות פתרונות הגנה אווירית וטכנולוגית מוכחים בשדה הקרב:
- גרמניה: כבר חתמה על עסקת ענק לרכישת מערכת "חץ 3" הישראלית (בשווי של כ-4 מיליארד דולר) ומובילה את יוזמת ההגנה האווירית האירופית (ESSI).
- אסטוניה, ליטא ולטביה (המדינות הבלטיות): מדינות אלו כבר רכשו בעבר טילי "ספייק" ומערכות הגנה ישראליות, ונחשבות למועמדות טבעיות להעמקת ההסכמים ארוכי הטווח לאור קרבתן הגיאוגרפית לרוסיה.
- רומניה וצ'כיה: מדינות שכבר משלבות מערכות מכ"ם של אלתא (כמו אלו של כיפת ברזל) ומערכות הגנה אווירית מסוג "ספיידר" (Spyder), ועשויות להרחיב את ההסכמים הבילטרליים שלהן למסגרות של עשור קדימה בדומה למודל הפיני.
