טורקיה רומזת: "בריונות דיפלומטית" ישראלית מאחורי אי הצטרפות מצרים להסכם מכה. מה מאחורי?
על פי הדיווחים העדכניים ביותר באתר החדשות-Middle East Eye ובכלי תקשורת נוספים באוגוסט 2026, מצרים דחתה את ההצטרפות הרשמית ל"הסכם ההגנה של מכה" שנחתם בין טורקיה, ערב הסעודית ופקיסטן, אף על פי שהייתה חלק מפורום ה"R4" המקדים שכלל את ארבע המדינות.
להלן הניתוח המלא של המניעים, המשמעויות וההקשר הישראלי והאמריקאי מאחורי הסירוב המצרי:
מאחורי הסירוב המצרי
מקורות באנקרה ובקהיר מצביעים על מספר סיבות מרכזיות להחלטתה של מצרים:
- איזון מול ציר איחוד האמירויות והודו: למצרים יש הסכמי הגנה ויחסים כלכליים ואסטרטגיים עמוקים עם איחוד האמירויות (שהיא בעלת ברית קרובה של הודו). הצטרפות לברית הגנה עם פקיסטן (היריבה המושבעת של הודו) וטורקיה הייתה מאלצת את קהיר לבחור צד, ומצרים מעדיפה לשמור על ניטרליות.
- חשש מהגדרת הברית כפוליטית: בקהיר חוששים שהסכם הגנה הדדי (הכולל סעיף הדומה ל"סעיף 5" של נאט"ו לפיו תקיפה על אחת היא תקיפה על כולן) יכניס אותה לתוך גוש פוליטי קשיח בהובלה סעודית-טורקית, במקום לשמור על שיתוף פעולה ביטחוני גמיש.
- מניעים טכניים ורשמיים: שר החוץ הטורקי, האקאן פידאן, טען רשמית כי מצרים היא "שותפה טבעית" וכי אי-ההצטרפות המיידית נובעת מ-"עניינים טכניים" בלבד שטרם נפתרו, וכי הברית נותרת פתוחה להצטרפותה בעתיד.
הקשר הישראלי: האם היה איום בהפסקת אספקת הגז?
- לחץ ישראלי כבד (אך ללא עדות לאיום גז ישיר): מקורות טורקיים רשמיים אישרו כי מצרים סירבה להצטרף בעיקר בשל רצונה להימנע מלחץ ישראלי כבד ומפגיעה ביחסים הרגישים איתה. הברית החדשה מעוררת דאגה עמוקה בישראל, ובכירים ישראלים (כמו השר עמיחי שיקלי) הגדירו אותה כ"רעה מאוד לישראל".
- סוגיית הגז: למרות המתיחות האסטרטגית והניסיונות הישראליים הדיפלומטיים לבלום את המהלך, אין כל אימות או עדות רשמית לכך שישראל איימה להפסיק את אספקת הגז הטבעי למצרים. המקורות באנקרה הגדירו זאת כ"ניסיונות בריונות דיפלומטיים" מצד ישראל כדי למנוע את הקמת הציר, ללא פירוט של סנקציות אנרגטיות.
האם היה כאן לחץ אמריקאי?
- העמדה האמריקאית הרשמית מורכבת: בניגוד לחששות מפני לחץ אמריקאי ישיר לטרפוד ההסכם, אנליסטים ביטחוניים מצביעים על כך שוושינגטון דווקא מעודדת בשנים האחרונות את שותפותיה באזור לקחת חלק גדול יותר בנטל הביטחוני האזורי (במיוחד לאור השחיקה בהרתעה האמריקאית מול איראן).
- עם זאת, ארצות הברית בהחלט פועלת מאחורי הקלעים כדי למנוע מהברית הזו להפוך לציר אנטי-ישראלי חריף, מה שהשפיע בעקיפין על הזהירות המצרית לא להרגיז את הממשל בוושינגטון, התומך כלכלית וצבאית בקהיר.
מה משמעות הסירוב?
ההחלטה המצרית מותירה את "הסכם מכה" כמשולש בלבד (טורקיה-סעודיה-פקיסטן). המשמעות היא שמצרים מסרבת להפוך לחלק מ"ציר סוני" נוקשה ובכך היא שומרת על מרחב התמרון המדיני שלה. היא ממשיכה לשתף פעולה באופן לא רשמי עם המדינות הללו בנושאי הרגעה אזוריים (למשל מול המלחמה האמריקאית-ישראלית באיראן והאיומים בים האדום), אך מסרבת להתחייב להגנה צבאית אקטיבית שתסבך אותה עם בעלות בריתה במערב, במפרץ ובישראל.
