קצרצר לפרשת ראה – "להיות עם חופשי בארצנו"

בס"ד
קצרצר לפרשת ראה – אמר ר' יונתן – "להיות עם חופשי בארצנו"
בפסוק הראשון של פרשתנו מכריז משה רבנו באוזני כל בני העם: "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". רמב"ם (יד החזקה, הלכות תשובה, פרק ה, הלכה ג) רואה בפסוק הצהרה על חופש הבחירה של כל אדם. הרב זקס מוסיף על כך רובד נוסף, במישור הכלל: אנשים חופשיים צריכים חברה חופשית, ובה יוכלו להגשים את חופש הבחירה שלהם. ספר דברים מבקש לארגן אותה. בחברה זו הריבון הוא הא-ל ולא השליט האנושי, והדבר דווקא מקנה עוצמה לכל אחד ואחת. להם ניתנת הבחירה, ועליהם מוטלת האחריות. היחסים בין הא-ל לבין בני האדם וכן ביניהם לבין המלך – מושתתים על תפיסת הברית.
הרב זקס מדגיש שהחברה החופשית לא נולדה ביוון אלא במעמד הר סיני, והיא אנטיתזה לתפיסה ששררה במעצמה המערבית של אז – מצרים, שהייתה חברה של שולטים מעטים מול נשלטים רבים. הוא מציין שאבות ההגות הפוליטית המודרנית (מילטון, הובס ולוק באנגליה והאבות המייסדים של ארה"ב) הושפעו מהתנ"ך והרבו להתייחס אליו.
את צורת המשטר החדשנית הזו כינה יוסף בן מתתיהו "תיאוקרטיה". במשך הזמן קיבל המונח משמעות שלילית של שלטון כוהני הדת, ולכן מציע הרב מונח אחר לאפיין את המשטר שספר דברים מבקש לכונן – "נומוקרטיה" – שלטון החוק. [ואכן, הפעולה הראשונה שהמלך יצטווה לעשותה בפרשה הבאה, פרשת שופטים, תהיה העתקת ספר התורה, ספר החוקים – החוק קדם למלך, והוא מחויב לציית לו!].
(ראו: הרב י' זקס, שיג ושיח, ב, עמ' 301-298; "החירות שנולדה בהר סיני" – באתר הרב [פ' יתרו תשע"ט]; וראו עוד בקצרצר לפ' יתרו השנה.)

בברכת שבת שלום וחודש טוב ומבורך, 

קרדיט: הפרופסור (אמריטוס) עמוס פריש – לשעבר ראש החוג לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן