הקרב על סווידא שבדרום סוריה: מאחורי הקלעים של העימות בין המיליציות הדרוזיות והמעורבות הישראלית

במחוז סווידה שבדרום סוריה יש מצב של מתח בין "תנועת אנשי הכבוד" הדרוזית לכוחות המזוהים עם חכמת אל-היג'רי, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בדרום סוריה , על רקע הסלמה של סכסוכים בין שני הצדדים בתקופה האחרונה.

העיר סווידה חוותה בימים האחרונים פריסה צבאית של גורמים מתנועת "אנשי הכבוד", על רקע מתיחות ביטחונית במחוז, אשר לאחרונה חווה סדרה של התנקשויות וחטיפות.

האחרון מבין התקריות הללו היה היעלמותו של הפעיל סייף חאתם ביום שני. הוא פעיל הנוסע בין מחוז סווידה לעיר ג'רמאנה באזור הכפרי של דמשק, ובעבר מתח ביקורת דרך חשבון הפייסבוק שלו על תנאי הביטחון והמחיה במחוז.

מקורות מקומיים בסווידה אמרו כי חאתם זומן קודם לכן למשרד הביטחון של כוחות ההיג'רי, לפני ששוחרר, ומאוחר יותר נחטף בנסיבות מסתוריות, מה שגרם להסלמה במתיחות הביטחונית בעיר – כך דיווחה רשת אלערביה.

המתח במחוז סווידא משקף תפנית דרמטית בתוך העדה הדרוזית בדרום סוריה, לאחר שנה סוערת של עימותים מול השלטון החדש בדמשק בראשות אחמד א-שרע (לשעבר אבו מוחמד אל-ג'ולאני). 

המתח הפנימי בסווידא

  • הרקע ההיסטורי (2025): בעקבות נפילת משטר אסד ופרוץ עימותים קשים ומעשי טבח בין הדרוזים לשבטים בדואים וכוחות ממשלתיים בקיץ 2025, הקים המנהיג הרוחני השיח' חכמת אל-היג'רי את "המשמר הלאומי". גוף זה נועד לאחד תחתיו עשרות מיליציות חמושות להגנת המחוז.
  • האיחוד והקרע: באוגוסט ואוקטובר 2025, המיליציה החזקה והוותיקה ביותר במחוז, "תנועת אנשי הכבוד" (ריג'אל אל-כראמה), הודיעה על מיזוג רשמי ושלחמה תחת חסותו של אל-היג'רי והמשמר הלאומי. 
  • שורש הסכסוך הנוכחי: התיאום התערער לאחרונה על רקע חילוקי דעות פוליטיים ואסטרטגיים עמוקים בנוגע לעתיד המחוז:
    • הקו של אל-היג'רי: מוביל קו נוקשה, אנטי-ממשלתי ופרו-מערבי מובהק. הוא דורש אוטונומיה רחבה והפרדה פוליטית מדמשק, תוך נכונות גלויה להישען על ערבויות בינלאומיות ועל סיוע ישראלי.
    • הקו של "אנשי הכבוד": אף שהם מגנים על הקהילה, ארגון זה נוטה יותר לפשרות פרגמטיות ומנסה להשאיר פתח פתוח למשא ומתן ולשילוב מול מוסדות המדינה והשלטון המרכזי בדמשק כדי למנוע מצור כלכלי. 

  • ההסלמה בשטח: המתיחות התפרצה באוגוסט 2026 בעקבות מקרי חטיפות מבוזרים, ניסיונות התנקשות פוליטיים ופריסת כוחות חמושים של "אנשי הכבוד" ברחובות העיר סווידא, מחשש שגורמים קיצוניים במשמר הלאומי מנסים לכפות מונופול דתי וצבאי מוחלט. 

מדיניות ישראל כלפי הדרוזים בדרום סוריה

מדיניות ישראל עברה קפיצת מדרגה מאז חילופי השלטון בסוריה והפיכת מחוז סווידא למובלעת עצמאית למחצה: 
  • הגנה צבאית אקטיבית ומניעת טבח: ישראל הגדירה את ביטחון הדרוזים כאינטרס אסטרטגי ומוסרי עליון, בעיקר בשל הלחץ הפנימי הכבד מצד העדה הדרוזית בישראל. במהלך העימותים הקשים ב-2025, חיל האוויר הישראלי ביצע תקיפות ישירות נגד מטרות צבא ומשטר סוריים סמוך לדמשק ובמחוז כדי לעצור את התקדמות הכוחות לעבר סווידא ולהרתיע את הנשיא א-שרע. 
  • תמיכה לוגיסטית ומימון מיליציות: לפי דיווחים זרים, ישראל מנהלת קשרים הדוקים ומספקת נשק, תחמושת ותמיכה כספית ישירה (כולל תשלום משכורות) לאלפי לוחמים במיליציות הדרוזיות המקומיות כדי לחזק את עמידותן. 
  • ברית אינטרסים מול שלטון דמשק: ישראל רואה בהתעצמות המובלעת הדרוזית כלי חיוני ליצירת "אזור חיץ" יציב ושקט בגבול הצפון, המונע פריסה של גורמים ג'יהאדיסטיים או קיצוניים עוינים על גדר המערכת. 
  • גישה דיפרנציאלית למיליציות: ישראל מטפחת קשר חם וגלוי עם מחנהו של חכמת אל-היג'רי (שאף הביע הערכה פומבית לסיוע הישראלי), אך נאלצת לתמרן בזהירות מול פלגים כמו "אנשי הכבוד", שמנסים לשמור על פרופיל נמוך יותר מול דמשק כדי שלא להצטייר כ"משתפי פעולה" או בני חסות של ישראל בעיני הציבור הסורי הרחב.