קרב הגלדיאטורים של סוריה החדשה: המאבק לפירוק המיליציות והמבחן של ג'ולאני ברקע מרד בדיוויזיה סורית

תת-אלוף מוחמד אל-ע'אסם  – מפקד דיוויזיה 62  בצבא סוריה איים במרד ,במהלך שיחתו עם נשיא סוריה החדש, מה שהביא להכרזת כוננות עליונה בכל רחבי הצבא הסורי והנעת חלק מהכוחות לעבר גבול עיראק , כחלק ממהלך להסתיר את ניסיון המרד בשורות הצבא הסורי.

• פירוק המיליציות העצמאיות: מאז נפילת משטר אסד, ממשל ג'ולאני מנסה לארגן מחדש את הצבא ולבלוע לתוכו את כל הפלגים החמושים שפעלו באופן עצמאי. 
• סירוב פקודה שקט: דיוויזיה 62 (שבסיסה ההיסטורי בארגון "סולטאן סולימאן שאה") היא אחת הפלטרפורמות הצבאיות החזקות והעשירות ביותר בצפון המדינה. "אבו עמשה" נחשב למפקד עצמאי שמסרב להעביר את השליטה המלאה על כוחותיו ומשאביו לידי משרד ההגנה בדמשק, המנוהל ברובו על ידי אנשי נאמני ג'ולאני (יוצאי ארגון HTS – היאת תחריר א-שאם). 
• מפגן הכוח והכוננות: צבא סוריה הכריז על כוננות מוגברת סביב בסיסי הדיוויזיה באזור חמה ואידליב, במטרה להפעיל לחץ צבאי ישיר על "אבו עמשה" וכוחותיו כדי שיצייתו לפקודות הפיקוד המרכזי. כדי להסיח את הדעת, הממשל אף הניע במקביל כוחות מזרחה לעבר הגבול העיראקי.
• עבר בעייתי: "אבו עמשה" הוא דמות שנויה במחלוקת שנמצאת תחת סנקציות של ארה"ב והאיחוד האירופי בשל האשמות על מעשי טבח, סחיטה ופגיעה באוכלוסייה אזרחית (במיוחד כורדים ועלווים). הממשל בדמשק, שמנסה לזכות בלגיטימיות בינלאומית, רואה במפקדים מסוגו נטל תדמיתי. 

• טורקיה: "אבו עמשה" ואנשיו צמחו מתוך "הצבא הסורי הלאומי" שמומן, אומן והוכוון ישירות על ידי המודיעין הטורקי. אנקרה מנסה לתמרן בין התמיכה שלה בנשיא החדש ג'ולאני לבין הרצון שלה לשמר את המיליציות הנאמנות לה כקלפי מיקוח להשפעה עתידית בתוך סוריה. 
• ארצות הברית: וושינגטון עוקבת מקרוב אחר המהלכים ומפעילה לחץ דיפלומטי על ממשל ג'ולאני לשמור על הסכמי האינטגרציה והפסקת האש שנחתמו עם הכוחות הכורדיים (SDF) בצפון-מזרח המדינה, אוכלוסייה שסבלה בעבר מתקיפות של "אבו עמשה". 
• עיראק: בעקבות תזוזת הכוחות הסוריים מזרחה כחלק מהמאבק הפנימי, ממשלת עיראק העלתה ערנות בגבולות אך הבהירה כי התנועות מתואמות איתה ונועדו לצרכים פנימיים של הצבא הסורי.