ברית הרפאים שנחשפה: הטכנולוגיה הישראלית שמכריעה את מאזן הכוחות בסהרה המערבית
הסיפור מאחורי בניית הכוח הצבאי של מרוקו מבוסס על שדרוג יחסיה עם ישראל בעקבות "הסכמי אברהם" בשנת 2020, אשר הפכו שיתוף פעולה מודיעיני חשאי ארוך שנים לברית ביטחונית ואסטרטגית גלויה ורחבת היקף. ישראל מהווה כיום את אחד מספקיות הנשק המרכזיות של הממלכה, תוך התמקדות באספקת טכנולוגיות קצה מדויקות – מערכות הגנה אווירית, כלי טיס בלתי מאוישים (כטמ"מים), מערכות איסוף מודיעין ואמצעי תקיפה מתקדמים.
מאחורי השותפות
מרוקו פועלת בעשורים האחרונים תחת איומים ביטחוניים מורכבים, ובראשם הסכסוך בחבל הסהרה המערבית מול חזית הפוליסריו (הנתמכת על ידי אלג'יריה, יריבתה המרה של מרוקו). כדי לבסס עליונות צבאית מוחלטת ולייצר כוח "חכם" ומדויק, רבאט זקוקה לטכנולוגיות המתקדמות ביותר בשוק.
במסגרת הסכמי אברהם, ארצות הברית הכירה בריבונות מרוקו על הסהרה המערבית, ובמקביל נפתח הפתח לשילוב חברות ביטחוניות ישראליות בתוכניות המודרניזציה של הצבא המרוקאי. מבחינת מרוקו, הטכנולוגיה הישראלית מספקת לה פתרונות מוכחים בשדה הקרב (Battle-proven) שמאפשרים לה פגיעה מדויקת, הגנה הרמטית ואיסוף מודיעין איכותי.
היקף הסיוע והרכש הטכנולוגי מישראל
היקף העסקאות הביטחוניות בין המדינות נאמד במיליארדי דולרים. ישראל מסייעת למרוקו לבנות את הכוח המדויק שלה במספר צירים קריטיים:
- מערכות הגנה אווירית רב-שכבתיות: מרוקו רכשה ופרסה באופן מבצעי את מערכת ברק MX (Barak MX) של התעשייה האווירית, בעסקה המוערכת בכ-500 מיליון דולר. המערכת מיועדת ליירוט מטוסים, רחפנים, כטמ"מים וטילי שיוט בטווחים של עד 150 ק"מ.
- לווייני ריגול ואיסוף מודיעין: נחתמה עסקת ענק בשווי של כ-מיליארד דולר לאספקת לווייני ביון מתקדמים מדגם אופק 13 (Ofek 13) של התעשייה האווירית. לוויינים אלו יחליפו מערכות אירופיות ויעניקו לצבא מרוקו יכולות הדמיה ואיסוף מודיעין חזותי ברזולוציה גבוהה ביותר.
- כטמ"מים ומל"טים מתאבדים (חימוש משוטט): מרוקו רכשה מגוון רחב של כלי טיס בלתי מאוישים למשימות תקיפה וסיור, כמו ה-Heron 1, ומערכות חימוש משוטט דוגמת ה-SpyX (של חברת בלובירד הישראלית) ומל"טים ממשפחת הארפי והארופ של התעשייה האווירית.
- הקמת מפעלים וייצור מקומי: שיתוף פעולה זה עלה שלב מרכש בלבד להעברת טכנולוגיה (Technology Transfer). חברת "בלובירד" (הנמצאת בבעלות חלקית של התעשייה האווירית) הקימה מפעל לייצור והרכבה מקומית של מל"טים על אדמת מרוקו (באזור קזבלנקה). צעד זה מעניק למרוקו עצמאות תעשייתית וביטחונית חסרת תקדים באזור.
- ארטילריה ומערכות יבשה: מרוקו הצטיידה ב-36 מערכות ארטילריה מתקדמות מסוג ATMOS 2000 ובמערכות רקטיות מסוג PULS מתוצרת חברת אלביט מערכות.
שיתוף פעולה אסטרטגי ממוסד
היחסים אינם מוגבלים רק למכירת מוצרים. המדינות חתמו על תוכניות עבודה צבאיות משותפות הממסדות את הקשר. במסגרת זו מתקיימים מפגשים קבועים של ועדות היגוי, החלפת מידע מודיעיני, ביקורי יחידות ואף אימונים ותרגילים צבאיים משותפים שבהם לקחו חלק לוחמי צה"ל (כמו חטיבת גולני) על אדמת מרוקו.
השותפות הביטחונית הזו יציבה כל כך, שהיא נמשכת באופן הדוק ורציף גם ברקע אתגרים אזוריים ומתיחויות פוליטיות במזרח התיכון.
