הכטב"מים ארוכי הטווח הם ההווה והעתיד של חילות האוויר בעולם

הכטב"מים ארוכי הטווח הם ההווה והעתיד של חילות האוויר בעולם

הכטב"ם שתקף באומסק הוא מסוג FP1 , לכן נדרשת הגנתית והתקפית הערכות לעידן הזה כי ברור שזה הכיוון הטכנולוגי מבצעי ולא המטוסים הסילוניים שמוטסים ע"י טייסים.

להלן הסבר כללי:

עובדה מס' 1 : בחודשים האחרונים חיל האוויר ההתקפי של אוקראינה מחריב ובהתמדה את רוסיה וזאת אך ורק באמצעות הכטב"מים ההתקפיים ארוכי הטווח.

עובדה מס' 2 : ההפצצות של אוקראינה מחריבות ובהתמדה את מאגרי הנפט, בתי הזיקוק, מאגרי האספקה, "אמזון הרוסית", תחנות כוח, בסיסי צבא חשובים ועוד.

עובדה מס' 3 : ההפצצות האוקראיניות מבוצעות בדרך כלל ע"י נחילי כטב"מים ארוכי טווח גם לטווחים של כ 2500 ק"מ+ מגבול אוקראינה.

בנוסף, אספקת החימוש והציוד הנדרש לכוח הצבאי בחצי האי קרים נותקה או משובשת קשות.

ההפצצות מבוצעות ביעילות רבה ע"י להקות של כטב"מים כבדים, מדויקים ומכווני AI.

 

היתרונות של הדרך הזו רבים להלן פירוט חלקי:

1, עלויות מופחתות

עלות כטב"מ ארוך טווח כזה שנושא רש"ק במשקל של 50-200 ק"ג היא כ 50-200 אלף דולר בלבד. כתוצאה מכך ניתן לייצר בחודש מאות ואולי אלפי כטב"מים מהסוג הזה והעלות הכוללת תהיה פחותה מאחזקת חיל אוויר סילוני גדול ומאות רבות של טייסים, אלפי אנשי צוות קרקע, שדות תעופה גדולים ועוד ועוד.

כתוצאה מכך, ובגלל הכמויות של מאות ואלפי הכטב"מים מתאבדים, נוצר יתרון גדול להתקפה האוקראינית ובלהקות.

 

2, היעילות של ההתקפה בלהקות.

א, קשה לייירט את כל הלהקה התוקפת מאחר ומס' הטילים המיירטים קטן בגלל שהמחיר של הטיל המיירט גבוה מאוד.

בנוסף, אין מספיק סוללות שגם עלותם גדולה מאוד כדי להגן על כל מקום ברוסיה.

לכן, כמעט תמיד, חלק מהכטב"מים התוקפים יפגעו ביעדים.

ב, הלהקה התוקפת לא חייבת לתקוף ביחד הם יכולים להגיע ליעד מכל כיוון ומכל מקום במרחב וגם לא להגיע בזמן אחד. זו בעיה קשה מאוד לכל הגנה האווירית.

ג, לכל כטב"ם תוקף יש יעד מוגדר ומדויק וכך יעילות התקיפה על מתחם מוגדר גבוה במיוחד.

בנוסף, מתקיימת תקשורת עיצבית בין המטוסים ויעדי כטב"ם שהופל עוברים מייד למטוסים אחרים להם יעדים חשובים פחות.

ניהול הלהקה הוא אוטונומי והוא מתבצע ללא הדרישות לתקשורת פעילה ןלמפעילים באוקראינה.

3, היעילות המשופרת של הכטב"ם התוקף ארוך הטווח.

א, עלות הייצור של הכטב"מ התוקף נמוכה מאוד, לעיתים עד כדי מאית בלבד מעלות הייצור של מטוס קרב חדיש.

ב, טווח ההגעה של הכטב"מ לכל יעד בזירה הוא של כ 2000 ק"מ+.

ג, התחזוקה של הכטב"מ קלה וזולה, גם כאן כמאית בהשוואה למטוס קרב.

ד, אין בכטב"מים טייסים אז אין סכנה לטייסים, גם אין מגבלות לתקוף מקרוב מטרות מוגנות.

בנוסף, אין את העלויות האדירות להכשרת ולהחזקת הטייסים.

ה, הטיסה ליעד מתבצעת בפרופיל טיסה נמוך מאוד, כך קשה למכ"מ לאתר את הכטב"מ התוקף.

בנוסף, מבנה הכטב"ם והחומר ממנו הוא בנוי ,חומר סופג אנרגיה, מקשים על המכ"מים לזהות את הכטב"ם בטווח גדול מהיעד.

ו, ניווט ליעד מתבצע באמצעות מערכות ניווט חסינות לשיבושים.

ז, תקיפת היעד מדויקת מאוד ומתבצעת לפי זיהוי תמונה.

 

3, תובנות

א, השילוב של האיכויות של הכטב"ם ארוך הטווח והתקיפה בלהקות יוצרים עליונות מבצעית מובהקת בשדה הקרב.

ב, חילות האוויר המשוכללים ומערך ההגנ"א חייבים התקפית והגנתית להיכנס לטכנולוגיה העדיפה הזו ולהבין כי זה העתיד הקרוב.

ג, מומלץ לפתח הגנת לייזר מוטסת. להערכתי זו הדרך היעילה ביותר ליירט כטב"מים שמתמודדת עם החיסרון של הכטב"מים והיא מהירות טיסה של עד ל 100 מטר לשניה.

ד, כל הנ"ל תקף גם לכשב"מים הם כלי שייט לא מאוישים וכצב"מים הם צוללות לא מאויישות שהם מסוכנים מאוד ומסכנים את הספנות והסחר העולמי.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.