חה"א האמריקאי הרס את נמל ייצוא הנפט המרכזי של איראן בים הערבי ובאוקיינוס ההודי. המשמעויות

דיווח: מתקפות אוויר מסיביות של חיל האוויר האמריקאי פגעו קשות בנמל האסטרטגי האחרון שנותר באיראן בים הערבי ובאוקיינוס ההודי  – נמל צ'בהאר چابهار.

יש הטוענים כי למעשה הנמל הוצא מכלל שרות ולא ניתן לייצא ממנו כרגע נפט לחלוטין.

• הנזק בפועל: התקיפות בצ'בהאר השמידו את מגדל הפיקוח הימי של הנמל ופגעו בשני רציפים (שהיד בהשתי ושהיד קלנטארי). עם זאת, גורמים רשמיים באיראן הבהירו כי מחסני הנמל ופעילות פריקת המטען והרכבים נמשכים תחת מגבלות, והנמל לא הושבת כליל. 

• חניקת ייצוא הנפט האיראני: התקיפות מגיעות במקביל להכרזת ארה"ב על החזרת המצור הימי המלא על נמלי איראן במטרה למנוע לחלוטין מכירת נפט וגז. 
• פגיעה באינטרסים של הודו: נמל צ'בהאר פותח בהשקעת עתק של הודו כדי לשמש עבורה מסדרון מסחרי עוקף-פקיסטן לעבר אפגניסטן ומרכז אסיה. פגיעה בו משבשת את נתיבי הסחר ההודיים. 
• השפעה על שוק האנרגיה: השבתת מגדל הפיקוח והטלת המצור הימי האמריקאי גרמו לזינוק מיידי במחירי הנפט הגלובליים ודחפו את הכלכלה העולמית לטלטלה. 

• הסטת רכש למדינות חלופיות: סין, שהיא הקונה הגדולה ביותר של נפט איראני מוזל, כבר החלה לחוש במחסור. בתי זיקוק עצמאיים בסין ("Teapots") החלו להסיט רכש ולרכוש כמויות גדולות של נפט גולמי חלופי מערב הסעודית, עיראק ואיחוד האמירויות. 
• ניהול ערוצים דיפלומטיים חשאיים: בייג'ינג מנהלת מגעים שקטים מול טהרן ומול גורמים בינלאומיים בניסיון להבטיח החרגות או נתיבי מעבר בטוחים למכליות שלה, שכן כ-70% מיבוא האנרגיה הסיני תלוי ביציבות המים האזוריים (בעיקר מצר הורמוז). 
• הגברת הלחץ הבינלאומי להפסקת אש: סין צפויה להשתמש במשקלה הדיפלומטי במועצת הביטחון של האו"ם כדי ללחוץ על ארה"ב לעצור את המצור הימי, מתוך חשש שפגיעה ממושכת בנתיבי השיט תפגע בצמיחה הכלכלית שלה ותתניע אינפלציה עולמית.