טלטלה אסטרטגית במזרח התיכון: ארה"ב מתכננת נסיגה חלקית מהמפרץ לטובת ישראל
ממשל טראמפ אכן בוחן את צמצום הנוכחות הצבאית במפרץ הפרסי והעתקת חלק מהפעילות מערבה, כולל לישראל, בעקבות הנזקים הכבדים שספגו הבסיסים האמריקניים באזור במהלך המלחמה האחרונה עם איראן.
הרקע למהלך האמריקני
על פי דיווח נרחב ב"וול סטריט ג'ורנל", ארצות הברית מבצעת הערכה מחדש של כלל הפריסה הצבאית שלה במזרח התיכון:
-
- נזקים חסרי תקדים לבסיסים במפרץ: במהלך הלחימה האזורית שפרצה בפברואר האחרון, איראן שיגרה מטחים מסיביים של טילים וכטב"מים לעבר מתקנים אמריקניים. הבסיס הימי של הצי החמישי בבחריין ספג פגיעות קשות ביותר (לפחות 12 מבנים ומפקדת הצי נהרסו באופן שלא מאפשר שימוש חוזר), ולצדו נפגעו עוד כ-20 אתרים צבאיים ודיפלומטיים אמריקניים באזור.
- פגיעות אסטרטגית: המתקפות האיראניות הוכיחו למתכנני הפנטגון כי ריכוז כוחות גדול כגון 13,000 החיילים שבכוויית או מערכי ההגנה האווירית בסעודיה (בבסיס חיל האוויר "הנסיך סולטאן") חשופים לחלוטין ובטווח פגיעה מיידי.
- הפתרון הנבחן: פיזור הכוחות, העברת מרכזי שליטה לתת-קרקע, והעתקת חלק מהבסיסים והיכולות המבצעיות מערבה – אל מחוץ לטווח הטילים היעיל של איראן. ישראל מסומנת כאחד היעדים המרכזיים לקליטת הפעילות הזו, לאחר שביססה שיתוף פעולה מבצעי הדוק עם חיל האוויר האמריקני במהלך המלחמה.
תגובת המדינות "הננטשות"
תגובתן של מדינות המפרץ (בראשן ערב הסעודית וכוויית) מורכבת מחשש כבד לצד ניסיונות להגן על האינטרסים הריבוניים שלהן:
- תחושת הפקרה וחשש מהתחזקות איראן: מנהיגי המפרץ רואים בצמצום הנוכחות האמריקנית, לצד השיחות הדיפלומטיות והסכמי הפסקת האש שמקדם ממשל טראמפ מול טהרן, אות לנסיגה אמריקנית רחבה מהאזור. לטענתם, הזרמת משאבים והסרת המצור מעל איראן יחזקו אותה וישאירו אותם חשופים.
- הטלת הגבלות צבאיות מול ארה"ב (ומשיכתן): מוקדם יותר השנה, כאשר טראמפ הכריז במפתיע על מבצע "פרויקט חופש" לאבטחת השיט במצר הורמוז ללא תיאום איתן, סעודיה וכוויית נקטו בצעד חסר תקדים וחסמו זמנית את גישת ארה"ב לבסיסיהן ולמרחב האווירי שלהן. הן עשו זאת מחשש שארה"ב תגרור אותן למלחמה שתחריב את תשתיות הנפט שלהן מבלי לספק להן הגנה מלאה. רק לאחר לחץ כבד והבהרות אמריקניות, הוסרו המגבלות הללו.
- דרישה לערבויות ביטחוניות מוצקות: המדינות מבהירות כי ככל שארה"ב מדללת כוחות, הן דורשות הסכמי הגנה רשמיים וערבויות ביטחוניות מחייבות בכתב (בדומה לאלו שארה"ב מעניקה לישראל) בתמורה להמשך שיתוף הפעולה הדיפלומטי והאזורי.
