קצרצר לפרשת בלק: מנהיג – כישורים או אופי מוסרי?

בס"ד
קצרצר לפרשת בלק – אמר ר' יונתן – "מנהיג – כישורים או אופי מוסרי?"
מה נדרש מאדם כדי להיות מנהיג מצליח? האם די בכישורים, או שהמנהיג צריך להצטיין גם באופיו המוסרי? תשובה לכך מוצא הרב זקס בפרשת השבוע , בדמותו של בלעם.
בלעם היה אדם מוכשר מאוד. בלק מלך מואב, שביקש לשכור את שירותיו כדי לקלל את עם ישראל, אמר עליו: "כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר". גם אצל חז"ל מוצאים הערכה רבה לכישוריו, עד עדי כך השוואתם לאלו של גדול הנביאים בישראל, משה רבנו.
ובכל זאת, הקורא את המסופר עליו בתורה מתרשם ממנו לרעה. הרב זקס מנגיד אותו לדמותו של משה – עליו אמר ה': "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא" (במדבר יב, ז) – שהיה נאמן לעמו ולמשפחתו, כולל למרים אחותו, שעבורה התפלל, גם כשלקתה בעקבות דיבורה כנגדו; וכך גם ביחסו לעמו, שעליו התפלל לפני ה' וביקש שיסלח להם גם לאחר חטאים כבדים. ואילו בלעם הוא זאב בודד, אדם המציע את שירותיו למרבה במחיר, נביא להשכיר. את כישוריו הוא מנצל לא למען ערכים מוסריים אלא למען צרכים, צרכיו של מי שמוכן לממן אותו. אין לו נאמנות או שותפות בהקשר החברתי, אלא הוא אדם בלא עם, כמו שיש דרשה בגמרא לגבי שמו: בלעם = בלא עם.
[נוכל להצביע אף על חוסר נאמנותו לא-לוהים, למרות הצהרתו שידבר רק כפי הנחייתו. לאחר שראה שניסיונו לקלל את העם נכשל, הוא מנסה עוד פעמיים להתחכם ולהפיק קללה מפיו וגם להכשיל את העם בחטא עם בנות מואב (כמפורש בבמדבר ל"א, טז). חוסר נאמנות גדול עוד יותר הוא מגלה כלפי אתונו, בהמת הרכיבה הקבועה שלו. כשהיא נעצרת ואינה ממשיכה בדרכה, הוא מכה אותה ואומר בכעסו: "לו יש חרב בידי, כי עתה הרגתיך".]
הרב זקס מסכם באומרו, שכדי שמנהיג יזכה באמון הוא נדרש לגלות תכונות מוסריות, ומעל הכול – נאמנות. ולכן בלעם נותר זאב בודד, ואילו משה נעשה מנהיג דגול.
(ראו: הרב י' זקס, שיג ושיח, ב, עמ' 208-206 = שיעורים במנהיגות, עמ' 170-168.) בברכת שבת שלום ובשורות טובות,
קרדיט: הפרופסור (אמריטוס) עמוס פריש – לשעבר ראש החוג  לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן