נתפסה בקלקלתה? סין פרסמה צילומי לוויין של אתרים אמריקאים במזרח התיכון ש"במקרה" הותקפו מיד אח"כ ע"י איראן

ככל שהמלחמה בין ארה"ב לישראל נגד איראן מחריפה, גוברות שאלות בנוגע לאופי תפקידה של סין בסכסוך זה. בעוד שבייג'ינג גינתה רשמית את ההתקפות הצבאיות וקראה להפחתת הסלמה ולחזרה לדיפלומטיה, נתונים טכניים וביטחוניים חדשים החלו להזין דיון רחב יותר בנוגע לאפשרות שסין תספק תמיכה עקיפה לטהרן בשדה הקרב.

בהקשר זה, ד"ר אסיף מלחם, פרשן פוליטי ומנהל מרכז JSM ללימודים, חשף בראיון בלעדי לסוכנות הידיעות Step התפתחות יוצאת דופן המיוצגת על ידי הופעתה של חברת לוויין סינית, אשר נחשבת כמי שמילאה תפקיד חשוב באספקת מידע מודיעיני שסייע לאיראן לפגוע באתרים צבאיים אמריקאים במזרח התיכון.

 

הדלפות של צילומי  לוויין מעוררות מחלוקת

ד"ר מלחם מספר שחברה סינית בשם MizarVision הופיעה לפתע בימים הראשונים של ההסלמה והחלה לפרסם תמונות לוויין ברזולוציה גבוהה של אתרים צבאיים אמריקאים באזור.

הוא מציין כי תמונות אלה לא היו סתם חומר אנליטי רגיל, אלא נראה כי היו קשורות ישירות לתקיפות שבוצעו מאוחר יותר.

"חברת הלוויינים הסינית מיזרוויז'ן הופיעה לפתע והחלה במהירות להדליף תמונות לוויין של מטרות אמריקאיות במזרח התיכון", אומר מלחם. "רוב המטרות הללו הותקפו לאחר מכן, מה שעורר ספקולציות שאולי סין כמעט נכנסה למלחמה לצד איראן."

אך אופי פעילותה השתנה באופן משמעותי עם פרוץ המלחמה, כאשר החלה לפרסם ניתוחי לוויין הקשורים לאתרים צבאיים.

 

מערכת ניתוח מבוססת בינה מלאכותית

לדברי מלחם, המערכת הטכנית בה משתמשת החברה מסתמכת על אלגוריתמים מתקדמים לניתוח תמונות לוויין ולזיהוי מטרות צבאיות פוטנציאליות.

הוא מסביר: "כאשר המערכת מקבלת תמונת לוויין, האלגוריתמים של Mizervision סורקים אותה כדי לזהות מטריצות שסביר להניח שהן מטרות צבאיות, ולאחר מכן מאתרים ומסווגים אותן במדויק."

הוא מוסיף שאחת היכולות החשובות ביותר של המערכת היא ניטור שינויים בשטח, שכן האלגוריתמים יכולים להשוות תמונות מרובות של אותו מיקום שצולמו בזמנים שונים, מה שמאפשר ניטור של תנועות חיילים או הופעתם של מתקנים צבאיים חדשים.

מלחם ממשיך: "על ידי השוואת תמונות לוויין, המערכת יכולה לזהות תנועות של חיילים או ספינות מלחמה או בניית מתקנים צבאיים חדשים, מה שמאפשר ניתוח וחיזוי של התפתחויות בשטח."

הפלטפורמה כוללת גם הצגת תוצאות על ידי זיהוי מטרות בתמונות בתוך מסגרות צבעוניות והערות אנליטיות שנוצרות על ידי רשתות העצבים של המערכת.

 

ממשק טכנולוגי ליכולות צבאיות?

מלחם מאמין שישנה השערה גוברת בחוגים אנליטיים שהחברה עשויה למעשה להיות חזית עקיפה להצגת יכולותיה של סין בתחום איסוף מידע מהחלל.

הוא אומר בהקשר זה: "ישנה השערה שמיזרוויז'ן היא בסך הכל חזית שבאמצעותה סין מדגימה את יכולות איסוף המידע הלווייני שלה."

 

ההערכה היא שהמערכת עשויה להסתמך על נתונים ממספר לוויינים סיניים מתקדמים, ביניהם:

• יאוגאן-41
• ג'ילין-1
• Gaofen-2
• Gaofen-4
• Gaofen-7

 

אבל כדי לסבך את העניינים מבחינה משפטית, מלחם מסביר שהחברה לא מסתמכת אך ורק על לוויינים סיניים, אלא גם רוכשת תמונות לוויין מספקים בינלאומיים.

הוא מוסיף: "כדי להסתיר את עקבותיה ולכסות על פעילותה, מיזרוויז'ן רוכשת תמונות לוויין מחברות אחרות כמו פלאנט לאבס, סנטינל ואיירבוס, מה שהופך את הסוגיה המשפטית למסובכת יותר מאשר סתם עימות בין שתי מדינות."

הוא ממשיך ומסביר: "במקרה הזה, הלוויינים שצילמו את התמונות הם אמריקאים או אירופאים, בעוד שהחברה שמעבדת את הנתונים היא סינית."

 

נתוני מטרות  לפני תקיפות איראניות

אחת הנקודות הבולטות שמשכו תשומת לב הייתה עיתוי פרסום התמונות.

לדברי מלחם, החברה החלה לפרסם תמונות מפורטות של אתרים צבאיים זמן קצר לפני שארה"ב פתחה במבצע צבאי שכינתה "זעם אפי".

הוא אומר: "זמן קצר לפני תחילת המבצע, Mizarvision החלה לפרסם תמונות מפורטות של מטרות אמריקאיות ושל בעלות ברית במזרח התיכון, והציגה אותן כמידע בקוד פתוח."

עם זאת, דיוק הקואורדינטות וכיוון התקיפות הובילו מאוחר יותר כמה אנליסטים להאמין כי ייתכן שנתונים אלה כבר שימשו בתכנון הפעולות.

מלחם מוסיף: "כאשר משווים את הקואורדינטות שפרסמה החברה עם כיוון הטילים והכטב"מי האיראניים, ניתן להסיק שלפחות חלק מהמידע הזה שימש בתכנון התקיפות."

 

אתרים צבאיים הופיעו בתמונות

על פי המידע שפורסם, תמונות הלוויין כללו מספר אתרים צבאיים רגישים במזרח התיכון, ביניהם מטוסי קרב מדגם F-22 וסוללות פטריוט בבסיס חיל האוויר עובדה בישראל, ומטוסי תדלוק מדגם KC-135 ומכ"מי פטריוט בבסיס חיל האוויר אל עודיד בקטאר.

בנוסף למטוסי קרב מדגם F-35 ומטוסי לוחמה אלקטרונית מדגם Growler בבסיס חיל האוויר מוואפק סאלטי בירדן, ומטוסי התרעה מוקדמת מדגם E-3 AWACS בבסיס חיל האוויר פרינס סולטן בערב הסעודית.

בנוסף לקואורדינטות מדויקות של מיקומי נושאות המטוסים האמריקאיות לינקולן ופורד, כמו גם עבור נושאת המטוסים הצרפתית שארל דה גול.

מלחם מאמין שזמינותם של נתונים אלה מעניקה לטהרן יתרון חשוב בפעולות צבאיות.

הוא אומר: "החזקת נתונים כאלה מאפשרת לאיראן לעקוף את שלב זיהוי המטרה הארוך, מה שמאיץ את תהליך זיהוי המטרה ובמקביל מפחית את אלמנט ההפתעה עבור ארצות הברית."

בין תמיכה עקיפה לנייטרליות פוליטית

למרות אינדיקטורים אלה, העמדה הסינית הרשמית עדיין מתמקדת בקריאה להפסקת אש ולחזרה לפתרונות פוליטיים.

בייג'ינג הכריזה שוב ושוב על התנגדותה להתקפות צבאיות על איראן, והדגישה את הצורך לכבד את ריבונותן של מדינות ולא לנקוט בכוח ללא אישור בינלאומי.

ההנהגה הסינית הדגישה גם כי כל ניסיון לשנות את המשטר באיראן בכוח עלול לערער את היציבות באזור כולו.

עם זאת, אנליסטים רבים סבורים כי סין עשויה לבחור לפעול באמצעים עקיפים, כגון טכנולוגיה ומודיעין חלל, במקום התערבות צבאית ישירה.

 

מלחמת טכנולוגיה בחלל

התפתחויות אחרונות מצביעות על כך שהסכסוך המתמשך במזרח התיכון אינו מוגבל עוד לעימות צבאי מסורתי, אלא כולל גם מלחמה טכנולוגית המתרחשת בחלל באמצעות לוויינים ומערכות בינה מלאכותית.

אם ההשערות בנוגע לתפקידה של MizarVision יאוששו, הדבר עשוי להצביע על שלב חדש של סכסוך בינלאומי, שבו מעצמות גדולות יכולות להשפיע על מהלך המלחמות מבלי להיות מעורבות בהן ישירות.

בעוד שסין ממשיכה רשמית לאמץ שיח דיפלומטי הקורא להפחתת הסלמה, נותרו שאלות לגבי התפקיד בפועל שעשויה למלא הטכנולוגיה הסינית במאזן הכוחות במלחמה זו.