קצרצר לפרשת אמור – "חיים של קידוש השם"

בס"ד
קצרצר לפרשת אמור – אמר ר' יונתן – "חיים של קידוש השם"
"קידוש השם" הוא עקרון-על ביהדות. קידוש שם ה' (בשם ה' הכוונה לפרסומו בעולם), וגם היפוכו – חילול השם, נלמדים מפסוק בפרשתנו: "ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל". למושג "קידוש השם" יש מובנים שונים, ולאורך הגלות המובן הדומיננטי היה מסירות הנפש על מזבח האמונה. אולם בימינו, כאשר לעם היהודי יש מדינה עצמאית, וברוב תפוצות ישראל יש חופש ושוויון, קידוש השם [אמור להיות בעיקר] במובן של התנהגות מוסרית, המראה לעולם כולו עד כמה מי שמחובר לא-לוהים הוא מוסרי וטוב ומביא ברכה לזולת (וראו: רמב"ם, יד החזקה, הלכות יסודי התורה, ה:יא).
הרב זקס מדגים זאת בסיפור על אהרן פוירשטיין, בעל מפעל טקסטיל בארה"ב, שב-1995, בהיותו בן 70, שריפה הרסה את המפעל שלו. היה מובן שהמפעל לא ייפתח מחדש, בפרט לאור העובדה שרוב מפעלי הטקסטיל בסביבתו כבר נסגרו בשל אי-כדאיות כלכלית. אך הוא חש אחריות רבה כלפי משפחותיהם של 3,000 העובדים, הקים מחדש את המפעל ושילם להם שכר עבודה מלא גם לאורך תקופת ההקמה כאשר לא עבדו. מאז הוא כונה "המענטש מחברת מלדן מילז".
הרב זקס טוען, שזה האתגר הגדול שלנו – עם ישראל, כשזכינו למדינה משלנו, עלינו להראות לעולם כולו שיהדות פירושה גם אהבת כל בני האדם שנבראו בצלם. עלינו להיות "אור לגויים" – דוגמת מופת לעולם כולו. הדבר מחייב אותנו בהתנהגותנו, הציבורית והפרטית, שכן אנחנו כאילו שגרירי הא-ל בעולם. הוא אמנם א-לוהי האנושות כולה, אך הוא בחר בעם ישראל כ"עֵדיו", כשגריריו בעולם, והייעוד מחייב. (ואכן הרב מציין דוגמה מוצלחת: משלוח צוותי חילוץ יעילים מהארץ לחו"ל להצלת נפשות במקרי אסונות טבע.)
(ראו: הרב י' זקס, שיג ושיח, ב, עמ' 91-88; שיעורים במנהיגות, עמ' 129-126; לרפא עולם שבור: החיים כקריאה לאחריות, פרק ה: "קידוש השם", עמ' 86-71.)
מצ"ב קישור לראיון מרגש שנעשה עם מר פוירשטיין בהיותו בן 95. שימו לב לדברי הסיום שלו (ב-18 השניות האחרונות), שבהם הוא מזכיר את הפסוק ומדבר על חילול השם וקידוש השם (ולפני כן גם ב-2:56 לפני הסוף.) 

שבת שלום ובשורות טובות,

קרדיט: הפרופסור (אמריטוס) עמוס פריש , לשעבר ראש החוג לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן  קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות