מצרים הקימה בסיני מתקנים צבאים בעומק 60 מטר בבטן הר המרוחק כ-45 ק"מ מגבול ישראל. פרטים ומשמעויות חמורות!

דיווח: מצרים הקימה מפעלי "כחכ" ( كحك) בבטן ג'בל אל-חלאל בעומק של 60 מטר. מרחק האתר מגבול ישראל כ-45 ק"מ.

• מה זה "כחכ" (Kahk)? בערבית, "כחכ" הם עוגיות מסורתיות הנאכלות בחגים (כמו עיד אל-פיטר). עם זאת, בשיח המודיעיני והביטחוני לגבי מצרים, השימוש במונח של "מפעלי מזון" או "מפעלי עוגיות" המוקמים על ידי הצבא בתוך הרים משמש לעיתים קרובות לשון נקייה (Euphemism) או כיסוי להקמת תשתיות צבאיות תת-קרקעיות.
• המיקום והעומק: ג'בל אל-חלאל הוא רכס הררי מבודד וקשוח בצפון סיני. דיווח על הקמת מתקנים בעומק של 60 מטר בבטן ההר מצביע על בניית בונקרים מבוצרים המוגנים מפני תקיפות אוויריות ופצצות חודרות בונקרים.
• הייחוד: הייחוד הוא הניצול של הטופוגרפיה ההררית כדי להסתיר פעילות צבאית, מחסני תחמושת או מרכזי פיקוד ושליטה הרחק מעין הציבור ומאמצעי תצפית. 
• הערה: יש להתייחס לדיווחים ברשתות החברתיות על "מפעלי כחכ" בבטן ההר בזהירות, שכן הם משמשים לעיתים גם כחלק מלוחמה פסיכולוגית או ביקורת פנימית במצרים על מעורבות הצבא בכלכלה.

• ג'בל אל-חלאל ממוקם בצפון חצי האי סיני, כ-60 ק"מ דרומית לאל-עריש.
• בקו אווירי, ההר נמצא במרחק של כ-40-50 קילומטרים בלבד מהגבול הישראלי (באזור ניצנה וקוסיימה). 

1. יכולת שהייה: מאפשר לצבא מצרים להחזיק כוחות גדולים וציוד רגיש בסיני לאורך זמן, במוכנות גבוהה.
2. חריגה מהסכמים: פרויקטים כאלו בסיני נבחנים בקפידה מול מגבלות הנספח הצבאי של הסכם השלום, המגביל את סוג וכמות התשתיות הצבאיות באזורי הדילול.
3. חוסר שקיפות: השימוש בכיסוי של "מפעלי עוגיות" או פיתוח אזרחי לפרויקטים הנדסיים צבאיים מורכבים בלב המדבר מעלה סימני שאלה לגבי הכוונות האסטרטגיות לטווח הרחוק.

• שריון וחי"ר ממוכן: פריסה של טנקי Abrams (מהמתקדמים בצבא מצרים) ונגמ"שים באזורים שבהם הותר בעבר חימוש קל בלבד.
• הגנה אווירית: הצבת מערכות הגנה אווירית ארוכות טווח מסוג HQ-9B וסוללות טילים מתקדמות.
• מתקנים תת-קרקעיים: הקמת בונקרים מבוצרים ומתקני אחסון בבטן ההרים (כדוגמת הדיווחים על ג'בל אל-חלאל) המיועדים לפיקוד ושליטה ואחסון טילים.
• תשתית אווירית: הרחבת מסלולי המראה בשדות תעופה בסיני (כמו רפיד ואום חשיבה) המאפשרת פעילות של מטוסי קרב.

מצרים הרשמית טוענת כי ההתעצמות נועדה ללחימה בטרור בסיני ולמניעת פריצה של פליטים מרצועת עזה, אך בישראל גובר החשש כי מדובר בשינוי דוקטרינה למצב התקפי.