( בסיוע ישראל) הוקם כוח התערבות מהירה דרוזי בדרום סוריה. פרטים, משמעויות ותגובת המשטר המרכזי!
במחוז א-סווידאא (As-Suwayda) שבדרום סוריה הוכרז לאחרונה (אפריל 2026) על הקמת "גדוד ההתערבות המהירה", המהווה כוח עלית בתוך "המשמר הלאומי הדרוזי". מהלך זה הוא חלק מהתחזקות האוטונומיה הדרוזית באזור בעקבות נפילת משטר אסד בסוף 2024 והוואקום השלטוני שנוצר.
להלן פרטים נוספים על הגדוד ומשמעותו האסטרטגית:
אודות "גדוד ההתערבות המהירה"
- הרכב ומטרה: הגדוד מונה עשרות לוחמים מובחרים, המצוידים בנשק קל ובינוני וניידים מאוד. הוא הוקם כדי לספק מענה מיידי לאיומים ביטחוניים, כגון חדירות של דאעש, פשיטות של מיליציות בדואיות הפועלות באזור, או עימותים עם כוחות הביטחון של הממשלה הסורית הזמנית (GSS).
- פיקוד וחסות: הגדוד פועל תחת המטרייה של "המשמר הלאומי", גוף צבאי מאוחד שהוקם באוגוסט 2025 ומרכז תחתיו כ-30 פלגים חמושים. הוא סר למרותו של המנהיג הרוחני הדרוזי, השייח' חיכמת אל-הג'רי, שמוביל קו ניצי הדורש אוטונומיה רחבה.
המשמעות לגבי ישראל ושליטתה בדרום סוריה
- ישראל כ"מגן המיעוטים": ישראל מיצבה את עצמה בשנה האחרונה כפטרונית של הדרוזים בסוריה. לפי דיווחים, צה"ל ביצע תקיפות אוויריות נגד יעדים של הממשלה הסורית ומיליציות עוינות שפגעו בדרוזים, כולל תקיפות במרץ 2026 בתגובה לפגיעה באזרחים.
- יצירת "אזור חיץ" (Buffer Zone): קיום כוח דרוזי חזק ומאורגן כמו גדוד זה משרת את האינטרס הישראלי למנוע התבססות מחודשת של כוחות הנתמכים על ידי גורמים ג'יהאדיסטיים או פנאטיים בקרבת הגבול.
- שליטה עקיפה: ישראל אינה שולטת רשמית בא-סווידאא, אך הקמת כוחות כאלו מעמיקה את תלות הדרוזים בסיוע ובהגנה ישראלית (לעיתים מכונה "ברית דמים" חדשה). הממשלה הסורית הזמנית מאשימה את אל-הג'רי בשיתוף פעולה עם ישראל במטרה לבתר את סוריה וליצור ישות עצמאית בדרום.
- ייצוב הגבול: כוח זה מסייע בבלימת הברחות סמים (קפטגון) ונשק לכיוון ירדן וישראל, משימה שהממשל המרכזי בדמשק מתקשה לבצע.
- לסיכום, הקמת הגדוד היא צעד נוסף בפירוק המעשי של סוריה ליחידות אוטונומיות. עבור ישראל, מדובר בהתפתחות חיובית בטווח הקצר המרחיקה איומים מהגבול, אך היא טומנת בחובה סיכון למעורבות ארוכת טווח בסכסוך פנים-סורי מורכב.
תגובת המשטר הסורי:
הממשלה הסורית הזמנית בדמשק, בראשות אחמד אל-שרע (המוכר כ"אבו מוחמד אל-ג'ולאני"), רואה בהקמת כוחות כאלו צעד מסוכן של התרסה נגד הריבונות המרכזית. למרות הצהרות פיוס רשמיות, היחסים בין דמשק לא-סווידאא נמצאים בשפל חסר תקדים.
תגובת הממשלה הזמנית
1. האשמות ב"בגידה" ושיתוף פעולה עם ישראל
דמשק הרשמית נוקטת בקו הסברה נוקשה המאשים את הנהגת "המשמר הלאומי הדרוזי" (ובמשתמע גם את גדוד העילית החדש) בתיאום ישיר עם "הכיבוש הישראלי". הממשלה הזמנית טוענת כי האוטונומיה הצבאית בא-סווידאא היא חלק מתוכנית ישראלית ליצירת "מדינת חיץ" (Buffer State) שתבתר את דרום סוריה ותשרת את ביטחון הגולן על חשבון האחדות הסורית.
2. דרישה לפירוק המיליציות והשתלבות בצבא הלאומי
העמדה המרכזית של אל-שרע היא שאין מקום ל"צבאות מקומיים" בסוריה החדשה. דמשק הציעה "מפת דרכים" לשילוב הכוחות הדרוזיים בתוך משרד הפנים והביטחון של הממשלה הזמנית (GSS), תוך הבטחה שהשוטרים והחיילים באזור יהיו מקומיים. הקמת "גדוד ההתערבות המהירה" נתפסת כדחייה מוחלטת של הצעה זו וכהצהרה על עצמאות צבאית.
3. שימוש ב"כוחות פרוקסים" ועימותים ישירים
הממשלה הזמנית מנסה לערער את היציבות בא-סווידאא באמצעים עקיפים וישירים:
- גיוס שבטים בדואים: דמשק נתנה אור ירוק וסיוע לוגיסטי למיליציות של שבטים בדואים באזור לתקוף כפרים דרוזיים, במה שנתפס כניסיון להחליש את הדרוזים מבפנים.
- עימותים צבאיים: בנובמבר 2025 ובתחילת 2026 נרשמו עימותים קשים בין כוחות הביטחון של דמשק (GSS) לבין המשמר הלאומי, שכללו שימוש בנשק כבד וכטב"מים. הקמת הגדוד החדש נועדה בדיוק כדי לתת מענה לניסיונות הפלישה האלו של כוחות דמשק.
4. מדיניות של "סבלנות מוגבלת"
הנשיא אל-שרע הצהיר כי הוא "מנסה להיות סבלני", אך מזהיר כי כל פגיעה בכוחות הממשלה או ניסיון היפרדות רשמי ייענו ביד קשה. עם זאת, חופש הפעולה שלו מוגבל מאוד בשל האיום הישראלי; תקיפות חיל האוויר נגד מטרות ממשלתיות באזור א-סווידאא ובדמשק עצמה הבהירו לשלטון כי תקיפה נרחבת נגד הדרוזים תגרור תגובה ישראלית קשה.
לסיכום, עבור הממשלה הזמנית, גדוד ההתערבות המהירה הוא "סדין אדום". דמשק רואה בו זרוע ביצועית של מדיניות ישראלית ומכשול עיקרי לביסוס שליטתה בדרום, אך כרגע היא נאלצת להסתפק בלוחמה בעצימות נמוכה ובניסיונות "חניקה" כלכליים ופוליטיים.
