40 ימי לחימה: סבב עוצמתי, אבל רחוק מהכרעה – מאמר דעה
ימי לחימה: סבב עוצמתי, אבל רחוק מהכרעה
בתרחישי המציאות: המערכה שהתנהלה קרוב ל-40 יום הייתה סבב. סבב עוצמתי מאוד, אך עדיין סבב ולא מלחמת הכרעה.
איני מגמד ולא ממעיט במאומה מההישגים – הם כבירים בכל קנה מידה. בראש ובראשונה מכת הפתיחה המרשימה, ולאחריה מהלכים מוצלחים ביותר שפגעו קשות באיראן ובמשטר: צבאית, שלטונית וכלכלית.
ובכל זאת, היו 4 תנאים בסיסיים שהוגדרו כיעדים למימוש, שנכון לכרגע לא הושגו במלואם:
1. הגרעין: הסרת האיום הגרעיני. הותקפו יעדים של פרויקט הגרעין, אבל 400+ הק"ג של אורניום מועשר עדיין בידי המשטר, ועודנו יכול לייצר נשק גרעיני.
2. הטילים הבליסטיים: הסרת האיום הבליסטי על ישראל. זהו יעד שנפגע והופחת משמעותית, אך הוא רחוק מלהיות מוסר. אנחנו רחוקים מהיכולת למנוע שיקום וייצור מחדש; המערך הבליסטי הוחזר אחורה לכמה שנים לכל היותר.
3. השלוחות: איראן עדיין פועלת כראש הנחש של השלוחות במזרח התיכון ולא תוותר על חימוש ומימון. הפגיעה המתמשכת בחיזבאללה עשויה לפגוע ברצון האיראני לתמוך בשלוחות, אך היעד האסטרטגי טרם הושג.
4. יצירת תנאים להפלת המשטר: הותקפו יעדי שלטון ובסיסי באסיג' רבים, אך בכל הקשור לערעור המשטר התנאים אינם מספיקים. המשטר רחוק מהתפוררות; כל עוד ישנם מאות אלפי אוחזי קלצ'ניקוב שיפעלו לשמר את השלטון מבפנים בכל מחיר, המהלכים שנעשו אינם מספיקים.
והפיל שבחדר – מצרי הורמוז: איראן הוכיחה שסגירת המצר תוביל את טראמפ לקחת צעד לאחור, וזה אכן מה שקרה. נוצרה כאן בעיה עולמית: משמרות המהפכה מחזיקים את העולם עם אקדח צמוד לרקה. המסר הוא: "במידה ותתקפו אותנו – או אפילו את אחת השלוחות שלנו – נסגור את המצר ונקפיץ את מחירי הכלכלה העולמית".
מצב בו משטר רצחני מחזיק בקלף מיקוח אסטרטגי כזה הוא תוצאה הפוכה לחלוטין שמשרתת את המשטר, וזה עוד לפני שדיברנו על מצרי באב אל-מנדב שם עשויה להתרחש אסטרטגיה דומה.
בשורה התחתונה: ההישגים כבירים, אך במובן של סבב עוצמתי ולא מערכה הכרעתית שמסירה את האיום הקיומי אחת ולתמיד.
קרדיט: ערוץ חננאל אביב

