מלחמת המוחות בין היחידה האיראנית שמנסה להדליק את גבול ירדן ואת איו"ש לבין המערך הביטחוני הישראלי
על פי דיווחים מודיעיניים ופרסומים מהשנים האחרונות (2024–2026), יחידה 190 ("יחידת ההעברות") של כוח קודס היא הגורם האחראי על הפיכת הגבול הירדני לנתיב הברחות מרכזי עבור חמאס והג'יהאד האסלאמי ביהודה ושומרון.
להלן פירוט דרכי הפעולה המרכזיות:
1. ציר הברחה רב-מדינתי ("המסדרון היבשתי")
הנשק עושה דרך ארוכה מאיראן ועד לגדר המערכת:
- מקור: אמל"ח מיוצר באיראן או מועבר ממחסנים בסוריה.
- המעבר לירדן: יחידה 190 משתמשת בתשתית של שבטים בדואים ורשתות מבריחי סמים (הפועלות בשיטת ה"קפטגון") כדי להעביר את המשלוחים מסוריה לשטח ירדן.
- אחסון ביניים: הנשק מאוחסן במחסנים חשאיים בירדן עד למציאת "חלון הזדמנויות" להעברה לישראל.
2. שיטת ה"דאבל" ושימוש במשאיות מסחריות
זוהי אחת השיטות המתוחכמות ביותר שזוהו:
- הסלקה בציוד אזרחי: אמל"ח (כמו מטעני כלימגור, רקטות מפורקות ורובי צלפים) מוסלק בתוך דפנות כפולות של משאיות המובילות סחורה תמימה (ירקות, חומרי בניין או רהיטים) העוברות במעברי הגבול הרשמיים או בנקודות תורפה לאורך הגבול הארוך.
- רחפנים ורחפני מטען: שימוש הולך וגובר ברחפנים בעלי יכולת נשיאה של מספר קילוגרמים, המעבירים חבילות אמל"ח מעל גדר המערכת בנקודות שבהן הטופוגרפיה מקשה על הגילוי.
3. סוגי האמל"ח המוברחים
יחידה 190 שמה דגש על נשק "שובר שוויון" עבור התשתיות ביו"ש:
- מטעני חבלה תקניים: מטענים רבי-עוצמה (כמו מטעני ה-Shawath או מטעני כלימגור איראניים) שנועדו לפגוע ברכבים ממוגנים של צה"ל.
- טילי נ"ט ומשגרי רקטות: ניסיונות להעביר משגרי RPG ורכיבי רקטות לייצור עצמי בג'נין ובטול כרם.
- נשק קל ותחמושת: אלפי רובי סער ותחמושת רבה להצטיידות הגדודים המקומיים.
4. גיוס "קבלני משנה" מקומיים
יחידה 190 אינה פועלת לבד בשטח. היא מגייסת:
- מבריחים פליליים: עבריינים ירדנים וישראלים הפועלים ממניעים כספיים בלבד, ללא זיקה אידיאולוגית, מה שמקשה על איתורם כפעילי טרור.
- סטודנטים וסוחרים: שימוש באנשים בעלי היתרי כניסה לישראל המנוצלים כ"בלדרים" תמורת תשלום גבוה.
המשמעות האסטרטגית: צה"ל והשב"כ הגדירו בשנה האחרונה את הגבול המזרחי כ"גבול פעיל", והוקמו יחידות ייעודיות לסיכול הברחות אלו, מה שהוביל לתפיסות ענק של אמל"ח (כמו התפיסה הגדולה בערבה ב-2025).
המערך הנגדי הישראלי לסיכול הפעילות האיראנית
צה"ל ומשמר הגבול פרסו בשנתיים האחרונות מערך הגנה רב-שכבתי לאורך גבול ירדן, המכונה לעיתים "חומת המזרח הדיגיטלית", במטרה להתמודד עם היצירתיות של יחידה 190.
להלן הטכנולוגיות המרכזיות שבשימוש:
1. רשת "מבט מזרחי" (מכ"מים ומצלמות AI)
- מכ"מים לזיהוי תנועה: פריסה של מכ"מים קרקעיים רגישים המסוגלים לזהות תנועת אדם או רכב במרחק של קילומטרים, גם בתנאי חושך מוחלט או ערפל.
- מצלמות חכמות: מערכות תצפית בעלות בינה מלאכותית שיודעות להבחין בין חיית בר לבין מבריח, ומקפיצות התרעה אוטומטית לחמ"ל.
2. הגנה מפני רחפנים (C-UAS)
מאחר שיחידה 190 עברה לשימוש מאסיבי ברחפני מטען, הותקנו מערכות ייעודיות:
- שיבוש אלקטרוני: מערכות ה"לוחמה האלקטרונית" (ל"א) משבשות את הקשר בין המפעיל בירדן לרחפן, וגורמות לו להתרסק או לחזור לנקודת המוצא.
- יירוט רך: שימוש בקרני לייזר או רחפנים "מתאבדים" שנועדו להפיל רחפני הברחה מבלי לפגוע בשטח ירדן.
3. חיישנים סיסמיים ותת-קרקעיים
כדי למנוע מעבר בנקודות שבהן ישנם ערוצי נחל או תוואי שטח מורכב, נפרסו חיישנים באדמה המזהים רעידות של צעדים או חפירות, מה שמונע ניסיונות להסליק אמל"ח בתוך פירים או מעברים תת-קרקעיים קטנים.
4. "צוותי התערבות מהירים" וניידות
- רחפני תקיפה וסיור: צה"ל מפעיל רחפנים שנמצאים ב"מצב המתנה" (Drone-in-a-box) לאורך הגבול. ברגע שיש אינדיקציה מהחיישנים, הרחפן מזנק אוטומטית לנקודה ומספק תמונה בזמן אמת לכוחות הקרקע.
- חטיבת "ההרים": הקמת יחידות ניידות על גבי רכבי שטח מהירים שיודעות לסגור מעגל על מבריחים תוך דקות מרגע הזיהוי.
5. שיתוף פעולה מודיעיני
מעבר לטכנולוגיה, קיים שיתוף פעולה הדוק (גם אם שקט) עם צבא ירדן, שרואה בהברחות הנשק האיראניות איום ישיר על היציבות של הממלכה ההאשמית.
