FP: ארה"ב עשויה בקרוב להתקשות לחדש את אספקת התחמושת העיקרית שלה בגלל מחסור במתכת הטנגסטן

אתר החדשות האמריקאי – הפוריין פוליסי טוען כי מלאי מתכת הטנגסטן החיוני למלחמה עם איראן הולך ואוזל.  עם מלאי מתרוקן של המתכת המשמשת לייצור טילים ושריון , חוסר כרייה מקומי, מחירים עולים (+500 %) ושרשרת אספקה ​​הנשלטת על ידי סין , ארה"ב עשויה בקרוב להתקשות לחדש את אספקת התחמושת העיקרית שלה.

• "מתמטיקת טילים היא מתמטיקת מינרלים": לפי Reuters, כל טיל שנורה לעבר איראן "שורף" את מאגרי הטונגסטן של ארה"ב. הטונגסטן חיוני לייצור ראשי קרב חודרי שריון ובונקרים (Bunker Busters) בזכות צפיפותו הגבוהה ונקודת ההתכה שלו. בניגוד לשימושים תעשייתיים, טונגסטן בתחמושת מתפוצץ ואינו ניתן למיחזור.
• זינוק במחירים: מחיר ה-APT (מוצר ביניים של טונגסטן) זינק מ-400 דולר לטונה ליותר מ-2,200 דולר בתוך שנה – עלייה שמותירה מאחור את הנפט, הזהב והנחושת.
• השליטה הסינית: סין שולטת בכ-80% מהייצור העולמי. בפברואר 2025 היא הטילה מגבלות ייצוא שהפחיתו את המשלוחים לעולם בכ-40%, מה שנתפס כ"נשק כלכלי" נגד ארה"ב בזמן מלחמה.
• שימוש בשטח: ה-NY Times דיווח כי ארה"ב עושה שימוש נרחב בטילי PrSM (Precision Strike Missile) המפזרים כדורי טונגסטן קטנים מעל המטרה – נשק שצורך כמויות אדירות של המתכת.

1. מגבלת התקיפה על בונקרים: היכולת המבצעית של ארה"ב וישראל לפגוע במתקני הגרעין האיראניים (הקבורים עמוק באדמה בפורדו ונתנז) תלויה ישירות בחימושים חודרי בונקרים. מחסור בטונגסטן עלול להוביל ל"תיעדוף מטרות" מחמיר שיצמצם את היקף התקיפות האסטרטגיות.
2. סיכון למלחמה ממושכת: המאגרים האמריקניים נמצאים בשפל היסטורי. אם המלחמה תהפוך למלחמת התשה ארוכה, ארה"ב עלולה למצוא את עצמה ללא יכולת לייצר תחמושת מדויקת וחודרת בקצב הנדרש.
3. פגיעה בשרשרת האספקה הטכנולוגית: המחסור מקרין גם על תעשיית השבבים והחלל, מה שעלול ליצור מתח בין הדרג הצבאי (שזקוק למתכת לטילים) לדרג האזרחי-טכנולוגי.
4. צעדי חירום של הפנטגון: הממשל האמריקני האיץ השקעות של מיליארדי דולרים במכרות בנבדה, קנדה וקזחסטן, אך מומחים מציינים כי ייקח 3 עד 10 שנים עד שפרויקטים אלו יגיעו לייצור מלא – זמן שאין לארה"ב במערכה הנוכחית.