רוסיה מספקת מודיעין טקטי ואסטרטגי בזמן אמת שמאפשר לאיראן לשפר את הפגיעות במטרות

• מיקומי כוחות בזמן אמת: מעקב אחר תנועות של ספינות מלחמה (כולל נושאות מטוסים ומשחתות), כלי טיס וכוחות קרקע אמריקאיים ברחבי האזור.
• זיהוי מטרות רגישות: צילומים מפורטים של בסיסי צבא, אתרי תחמושת ומערכות הגנה אווירית, כולל בסיס הצי החמישי בבחריין ובסיסים בקטאר, כווית ועומאן.
• הערכת נזקי לחימה (BDA): צילומים לאחר תקיפות איראניות כדי לקבוע את מידת הדיוק והנזק שנגרם, מה שמאפשר לאיראן לשפר את סבבי התקיפה הבאים. 

• דיוק משופר: התקיפות האיראניות הפכו ל"מתוחכמות" ומדויקות יותר, עם יכולת גבוהה יותר לחדור מערכות הגנה אווירית.
• פגיעה בתשתיות קריטיות: המידע עזר לאיראן לפגוע במערכות מכ"ם אמריקאיות, כולל מכ"ם של מערכת ה-THAAD בירדן.
• שימוש בטקטיקות רוסיות: איראן החלה ליישם טקטיקות שרוסיה פיתחה במלחמה באוקראינה, כגון שימוש בנחילי כטב"מים (Shahed משופרים) כדי להרוות את ההגנה האווירית לפני מטחי טילים בליסטיים. 

• ביטול ההשפעה כלפי חוץ: הבית הלבן והפנטגון הצהירו באופן רשמי כי הסיוע הרוסי "לא משפיע משמעותית" על ההצלחה המבצעית של ארה"ב וכי התקיפות האמריקאיות הצליחו לצמצם את יכולות השיגור של איראן בעשרות אחוזים.
• חשש ממיצוי מלאי: מאחורי הקלעים, גורמים בפנטגון מזהירים כי ארה"ב מכלה במהירות את מלאי המיירטים והתחמושת המדויקת שלה בשל המטחים האיראניים המדויקים יותר.
• תגובה צבאית: ארה"ב פרסה מערכות הגנה חדשות נגד כטב"מים (כגון Merops) ותגברה את כוחותיה באזור ב-10,000 חיילים נוספים.

דיווחים מצביעים על כך שסיוע מודיעיני וטכנולוגי רוסי משדרג את הדיוק והקטלניות של כטב"מים איראניים, תוך שימוש בצילומי לוויין לפגיעה בבסיסי ארה"ב כמו "פרינס סולטן" ו"אל-עובייד". השדרוגים כוללים מעבר למנועי סילון, הגדלת ראשי קרב, ועמידות גבוהה יותר לשיבושי GPS. 

מיקומי בסיסים ספציפיים שנפגעו (או צולמו לצורך תקיפה)

על פי דיווחים (המעודכנים למרץ 2026), רוסיה סיפקה לאיראן צילומי לוויין מדויקים של מתקנים אסטרטגיים ימים ספורים לפני תקיפתם. המוקדים המרכזיים כוללים:

• ערב הסעודית:
  • בסיס האוויר "הנסיך סולטאן" (Prince Sultan Air Base): צולם על ידי לוויינים רוסיים ב-25 במרץ, ימים לפני שדווח על תקיפה במקום.
  • שדה הנפט והגז שייבה (Shaybah): מתקן תשתית קריטי שצולם אף הוא למטרות איכון.
• קטר:
  • בסיס האוויר אל-עודייד (Al Udeid Air Base): המרכז הלוגיסטי והמבצעי הגדול ביותר של ארה"ב באזור.
  • אתרי מכ"ם: פגיעות בנקודות תשתית ספציפיות שנועדו לעוור את מערכות ההגנה האווירית.
• כווית:
  • נמל התעופה הבינלאומי של כווית ותשתיות בשדה הנפט בורגאן הגדול (Greater Burgan).
• מדינות נוספות:
  • קפריסין: בסיס חיל האוויר הבריטי אקרוטירי, שנפגע מכטב"ם המכיל רכיבי ניווט רוסיים.
  • בחריין: מפקדת הצי החמישי של ארה"ב.
  • ירדן: פגיעה ישירה במערכות מכ"ם של סוללות THAAD.
  • דייגו גרסיה: בסיס אסטרטגי משותף לארה"ב ובריטניה באוקיינוס ההודי שצולם על ידי הרוסים ב-24 במרץ.

שיפורים טכנולוגיים רוסיים בכטב"מים האיראניים

רוסיה שדרגה את דגם ה-Shahed-136 (הידוע ברוסיה כ-Geran-2) על בסיס לקחים משדה הקרב באוקראינה:

1. מערכות ניווט חסינות (Kometa-M):
   • שילוב אנטנות מסוג CRPA (Controlled Reception Pattern Antenna) המאפשרות לכטב"ם להמשיך לנווט במדויק גם תחת לוחמה אלקטרונית כבדה ושיבושי GPS.
2. הנעה סילונית:
   • הכנסת מנועי סילון שהופכים את הכטב"מים למהירים משמעותית, מה שמקצר את זמן התגובה של מערכות ההגנה האווירית ומקשה על יירוטם.
3. שימוש בבינה מלאכותית (AI):
   • שילוב פלטפורמות מחשוב המאפשרות לכטב"ם "לצוד" מטרות באופן עצמאי גם אם הקשר עם המפעיל ניתק, וזיהוי מטרות חזותי בזמן אמת.
4. ראשי קרב קטלניים יותר:
   • פיתוח ראש קרב תרמובארי (פצצת דלק-אוויר) שיוצר גל הדף הרסני במיוחד בשטחים סגורים ובסיסים.
5. טקטיקת "מטרות דמה" (Operation False Target):
   • שיגור כטב"מים ללא חומר נפץ יחד עם הנחיל, במטרה להטעות את המכ"ם ולגרום למערכות ההגנה לבזבז מיירטים יקרים על מטרות חסרות חשיבות.
6. קישוריות לוויינית (Starlink/Radio Links):
   • הוספת מודמים המאפשרים שליטה מרחוק והעברת וידאו בזמן אמת בטווחים ארוכים במיוחד.