הפקת לקחים בתחום המיגון הפסיבי נגד רקטות, טילים פגזים וכטב"מים – מאמר מס' 2

הפקת לקחים בתחום המיגון הפסיבי נגד רקטות, טילים פגזים וכטב"מים – מאמר מס' 2

המשך למאמר מס' 1.

 

1, הקדמה

נכון, המלחמה עדיין לא הסתיימה, אבל האחריות הציבורית מחייבת את האחראים על ביטחון המדינה ושלום הציבור לא להמתין לסיום.

לקחים מהמלחמה ובכל התחומים חייבים להפיק וליישם כבר עכשיו.

הפעם נדון בתחום ההגנה הפסיבית נגד הרקטות, הטילים, הפגזים והכטב"מים, ההגנה על הציבור, הרכוש הפרטי והציבורי והמתקנים החיוניים.

זה סוג ההגנה שאולי נמצא פחות בכותרות ,אך להערכתי אם לא היתה קיימת ההגנה הפסיבית, גם זו הנוכחית הטעונה שיפור ניכר, מס' האבדות והנפגעים במדינה היה כפול ומכופל.

מסקנה: עדיין חייבים ובדחיפות לשפר את ההגנה הפסיבית הנוכחית הלקויה של הציבור והמדינה.

 

2, רקע והסבר כללי

עובדה: הגנת הציבור במדינת ישראל וזאת בהשוואה להגנה הקיימת במדינות אחרות היא המשוכללת בעולם.

ההגנה של מדינת ישראל מורכבת מ 3 תחומים עיקריים

א, הגנה באמצעות מתקפה אקטיבית.

ההגנה של צה"ל ושלוחותיו מתבצעת באמצעות התקיפה של מערך התקיפה של האויב.

זו יכולה להיות מתקפת מנע מקדימה כוללת ו/או מתקפה בדיעבד לאחר שהאיומים הרקטיים והאחרים של האויב שוגרו לשטח המדינה.

 

ב, הגנה על הציבור והמדינה באמצעות הגנה אקטיבית.

ההגנה האקטיבית של צה"ל, הגנה שמבוצעת בעיקר ע"י מערך ההגנ"א של חיל האוויר אך גם ע"י כוחות חשובים אחרים.

תפקיד מערך ההגנ"א: להזהיר מפני הסכנה המתקרבת וליירט את האיומים האוויריים על המדינה, הציבור, המתקנים והאתרים החשובים.

המערך מיועד ליירט ולהשמיד את האיומים שכבר שוגרו והם בדרך לכאן וזאת בטרם הם הצליחו לפגוע בציבור.

 

ג, הגנה באמצעות אמצעים פסיביים

הגנה הזו מתבצעת באמצעות מרחבים מוגנים, ממ"דים, ממ"קים -הם המרחבים המוגנים הקומתיים, מקלטים, חניוני רכב תת קרקעים שהוכשרו לכך וכד'. כאן ההזנחה רבה ונדרשת מדיניות מסודרת ברמת המדינה, הראשויות המוניציפליות, והוועדות לתכנון ואישור בניה בכל הרמות.

במאמר הקודם כתבנו רק בנושא אחד ממס' נושאים כולם חשובים.

מחויבות למקלט חובה ובעדיפות עליונה לכל מבנה – אין ספק שהמקלט התת קרקעי הוא המחסה הטוב ביותר להגנה נגד טילים בליסטיים ועוד חימוש אוויריים לרבות הכטב"מים. המסקנה היתה שמתחייב לדרוש הקמת מקלט תת קרקעי בכל בניין שבנייתו עדיין לא החלה.

 

כעת נרחיב לנושאים נוספים.

1. המקלט הציבורי

כאן האחריות עוברת לממשלה, לרשויות המוניציפליות ולאחראים על מוסדות הציבור הפרטיים והמוסדיים כגון: קניונים, מרכזי קניות, מרכזי קולנוע ותיאטרון ,חופי רחצה, שמורות טבע, בתי חולים ועוד ועוד.

בכל מקום לרבות ובעיקר בשכונות מגורים ישנות בהם אין ממ"דים חייבים לבנות מקלטים ציבוריים איכותיים ובגודל המתאים להיקף האוכלוסייה ובמרחק הליכה של 5 דקות לכל היותר.

במקומות בהם המקלטים קיימים חייבים לשפץ ולהכשיר גישה נוחה לנכים לרבות מעלון או מעלית.

 

2, חניונים תת קרקעיים

הפתרון הזה יכול וצריך לאפשר הגנה טובה למאות אלפי אנשים.

עובדים במשרדים, לקוחות בקניונים, דיירי בניינים ועוד ועוד.

הכשרת חניון כדי שיוכל להיות גם מקלט ציבורי מהירה מאוד ומתבצעת בעלות נמוכה פי כמה וכמה מזו הנדרשת לבניית מקלט.

לכן כדי להספיק לבצע מיגון בהיקף הנדרש וגם כדי לחסוך בהוצאה האדירה הזו, הוצאה בעלות של מיליארדים רבים מחויב להכשיר את כל חניונים תת קרקעיים החל מקומה מינוס 2 כמקלטים וזה כולל גם בניה של שירותים וכיורים וגישה למוגבלי תנועה.

את המכוניות חייבים להוציא מהחניון בזמן סכנה.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.  קרדיט לתמונות: AI