חישובי מלאי: כמה טילים נשאר עוד לאיראן? ספויילר: ההערכה מדברת על ירי של עוד 5 ימים בקצב דומה

צה"ל פרסם הערכה לפיה איראן הגדילה את מאגר הטילים שלה לטווח בינוני לכ-2,500 מאז מלחמת 12 הימים ביוני האחרון.

עד כה ירו כ-250-300 טילים וחיל האוויר תקף כ-500 מטרות הקשורות לטילים.

אלה המסוגלים להגיע לישראל הם מונעים בדלק נוזלי כמו משפחת שהאב-3 (שהאב-3, ע'דר, עמאד) וסדרת חורמשהר, בנוסף לאלה המונעים בדלק מוצק כמו סג'יל, ח'יבר שקאן, חאג' קאסם, והרחבות קשורות למשפחת פתח. טילים המונעים בדלק נוזלי, Shahab-3, Ghadr ו-Emad, גדולים וכבדים יותר, באורך של 15-18 מטרים ובקוטר של 1.25 טון, ומשקלם נע בין 17 ל-24 טון.

טילים חדשים יותר המונעים בדלק מוצק, במיוחד ה-Kheibar Shekan וסוגים דומים, הם קומפקטיים יותר — באורך של כ-11-13 מטרים ובקוטר של מטר אחד — , ומשקלם כמחצית, 5-10 טון.

איראן משתמשת במשגרי טיל ניידים (TEL) כמעט עבור כל הטילים הללו.

מדובר בדרך כלל במשאיות מסחריות כבדות שעברו שינוי עם שלדות 6×6, 8×8 או 10×10 כמו מרצדס, MAN או עותקים מקומיים, או נגררים מורחבים עם משגרי טיל הידראוליים. טיל בודד לכל TEL הוא סטנדרט עבור רוב הטילים הניידים לכבישים (MRBM) בהתחשב במידותיהם, במיוחד אלה הגדולים יותר המונעים בדלק נוזלי.

באופן דומה, כלי רכב לוגיסטיים כמו זה שנראים כאן בדרך כלל נושאים טיל אחד בכל פעם.

קרדיט: המכון ללימודים אסטרטגים ובין לאומיים

לא ברור איזה חלק מ-500 התקיפות שכוונו נגד יכולות טילים איראניות כוונו נגד טילים מסוג MRBM וכלי רכב תובלה, או מטרות טילים אחרות כגון נכסים קצרי טווח, ייצור או לוגיסטיקה, אך ארסנל ה-MRBM מאוחסן ברובו ב"ערי טילים" מבוצרים וקבורים עמוק, כך שמדובר בעיקר במשימה של ציד טילים מעל פני השטח .

בהנחה שרק מחצית מהתקיפות הללו השמידו טילים ניידים מורדים (MRBM) יחידים, כדי לקבוע אומדן נמוך סביר, כוחות איראניים כבר הוציאו או איבדו 500 (נניח, 250 שוגרו ו-250 הושמדו) או יותר מעומק המלאי המשוער שלהם, העומד על 2,500.

באינטנסיביות הסכסוך הנוכחית, ארסנל הטילים הנותר של 2,000, המסוגל להגיע לישראל, יתרוקן תוך 5 ימים בערך.

על פניו, זה מסביר את תוכנית הממשלה הישראלית לפתוח את המרחב האווירי לטיסות מסחריות עד יום שישי בשבוע הבא. עם זאת, מכיוון שהמטרה המוצהרת של מפקדי משמרות המהפכה ובכירים איראנים היא לשרוד יותר זמן מהמערכה הישראלית-אמריקאית, סביר להניח שהיא תמשיך לצמצם את השיגורים במקום לנסות ולשמור על עוצמתה הנוכחית, או לשגר מטח המוני.

אם המטרה היא הישרדות והכחשת מטרות הכפייה של האויב, אז שימור ארסנל הנשק להמשך הלחימה לאורך זמן הוא ציווי אסטרטגי.

מגביל עוד יותר את המשטר, מלאי TEL פגום מאוד היוצר צוואר בקבוק לייצור מטחים. יתר על כן, כל שיגור מתוך אתר שיגור תת-קרקעי דרך חרכי ירי או ממגורות משאיר חתימה תרמית ואלקטרומגנטית ש-ISR עילי יכול לזהות במהירות, וניתן לתקוף אותה לאחר מכן.

בסך הכל, סביר להניח שהמלחמה תמשך בטפטוף איטי יותר של תריסר או שניים טילים המשוגרים לעבר ישראל, אלא אם כן תיפגע הישרדות המשטר ותתקבל החלטה להשתמש בכל מה שנותר או להסתכן באובדן ההזדמנות לתקוף. ( קרדיט: דן לינאוס – אנאליסט)