"פוליטיקו":יועצים בכירים של הנשיא טראמפ מעדיפים שישראל תתקוף באיראן. מה מאחורי?

• לגיטימציה פוליטית ("Justification"): היועצים סבורים שאם ישראל תתקוף לבדה ואיראן תגיב נגד מטרות אמריקניות או נגד בעלת בריתה, הדבר יקל על גיוס דעת הקהל האמריקנית לתמיכה במלחמה.
• נכונות הציבור: סקרים עדכניים מראים כי הציבור האמריקני (ובעיקר מצביעים רפובליקנים) תומך בשינוי משטר באיראן, אך נרתע מאוד מנפגעים אמריקנים. מתקפה ישראלית שתגרור תגובה איראנית תיתפס כ"הגנה עצמית" אמריקנית ולא כיוזמה למלחמה חדשה.
• אסטרטגיית "השוטר הטוב והשוטר הרע": בעוד טראמפ מנהל שיחות בז'נבה, היועצים מאותתים כי אם הדיפלומטיה תיכשל, ישראל עשויה לפעול באופן עצמאי – מה שמפעיל לחץ כבד על טהראן להתגמש. 

• שיחות ז'נבה: הדיווח התפרסם בדיוק עם פתיחת סבב השיחות הגורלי (26 בפברואר) בין המשלחת האמריקנית בראשות סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר לבין שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י.
• צמצום לוחות הזמנים: בכירים ישראלים ואמריקנים מעריכים כי איראן קרובה מאוד ליכולת גרעינית מבצעית למרות התקיפות הקודמות, וכי חלון ההזדמנויות לפעולה צבאית אפקטיבית הולך ונסגר. 

• הימנעות מ"חוק הכרזת מלחמה": קמפיין צבאי אמריקני נרחב ומתמשך מחייב אישור של הקונגרס, תהליך שטראמפ מעדיף להימנע ממנו.
• תגובה למתקפה: אם ישראל תתקוף ואיראן תשיב אש לעבר כוחות ארה"ב (הפרוסים בהיקף של כ-30,000-40,000 חיילים באזור), לנשיא תהיה סמכות חוקית ומוסרית רחבה בהרבה להגיב בעוצמה ללא צורך בהליך חקיקתי ארוך, תחת הכותרת של הגנה על חיי חיילים.
• תקדימי העבר: הממשל כבר השתמש בעבר במבצעים ממוקדים (כמו "פטיש חצות") כדי לפגוע במתקני גרעין ללא אישור קונגרס מלא, אך מלחמה כוללת היא סיפור אחר שהיועצים מנסים "להנדס" לה את התנאים הפוליטיים המתאימים. 

קרדיט: רשתות חברתיות